הפעל עצור
  • 1
  • 2
  • 3

ילדים על המוקד
כמרים אוונגליסטים בנגריה מאלצים ילדים קטנים לעבור טקסים מחרידים כדי לשחרר אותם מ"כשפים". אלפי ילדים כבר הורעלו, נשרפו למוות או ננטשו, בסיוע הוריהם ותמורת תשלום
24/12/2007


עונת הגשמים הסתיימה והדלתא הניגרית שופעת ולחה. החלק הדרומי הזה של מערב אפריקה חסר מנוח. במדינת הדלתא הקטנה אקווה איבום הצמיחו המתיחות והעוני תופעה נוראה, שמובילה להתעללות ולרצח של מאות, אולי אלפי ילדים. והכל בשם הנצרות.

כמעט כולם כאן הולכים לכנסייה. כשנוסעים בכפר אסיט אקט רואים כנסיות בכל פינה. אבל מאחורי הדלתות המקושטות, הכמרים מתפרנסים מ"טקסי שחרור" לגירוש שדים. הכמרים "משחררים" את האנשים מהכשפים שהם הסיבה לכל הצרות, החל בגירושים ומחלות וכלה בתאונות ופיטורים. עם כל כך הרבה כנסיות כאלה בסביבה, השוק תחרותי מאוד, אבל בסטנדרטים מקומיים גם מצליח מאוד.

העיסוק שמתבסס על ניצול, הפך למשהו הרבה יותר מרושע, כאשר החלו המטיפים להפנות את תשומת לבם לילדים ולראות בהם מכשפות. באווירת שלטון הפחד המטורף הזה, הורים וכל הכפר כולו פונים נגד הילדים. שורפים אותם, מרעילים אותם, משספים את גרונותיהם, קושרים אותם לעצים, קוברים אותם חיים, או פשוט מכים אותם ומגרשים אותם ליער.

יש הורים שמצליחים "לגרד" את הסכומים הדרושים לביצוע השחרור הזה, סכום שמסתכם בשלוש או ארבע משכורות של עובד ממוצע. אבל גם במקרה הזה ימהר הכומר להסביר שהמכשפה עלולה לחזור, ולכן ידרוש טקס שחרור נוסף. אם יש הורה שמסרב להשתתף בתופעה המחרידה ורוצה להשאיר את הילד אצלו, השכנים עלולים לתקוף אותו ברחוב.

לא מדובר במקרים בודדים. זה כבר הפך לתופעה. בתוך צריף רעוע באסיט אקט, כשהם דחוסים שלו שה במיטה, ישנים הקורבנות של הכמרים והטקסים הליליים הארוכים שלהם. מנודים ונטושים, אלו ילדים שכל הקהילה משוכנעת שהם מכשפות.

מסמר בראש

סאם איקפה-איטאומה הוא אחד הבודדים באזור שלא מאמינים להטפות ה"נביאים" האוונגליסטים האלה. הוא פתח את ביתו לכמה ילדים חסרי בית שפגש, וכעת הוא עושה כמיטב יכולתו לדאוג ל-131 מהם.

"השכנים עיקמו את פרצופם ואמרו לי,' אתה תומך במכשפות'", הוא אומר. "הפרויקט הזה נולד במקרה. ראיתי ילדים נטושים וזה היה מדאיג מאוד. התחלתי עם שלושה ילדים, אבל בכל יום מספרם גדל. כשהגענו ל-15 נאלצנו לפתוח מקום חדש. אבל על כל חמישה ילדים שאנו רואים ברחובות, ילד שישי נהרג. יכול להיות שיותר ילדים נהרגים כי השכנים מתעלמים מילד מכשף שנעלם. טוב שישנו המקלט הזה, אבל הוא נתון להתקפות תמידיות".
בעודו מדבר שני כפריים עוברים בסמוך, ומכסים בצעיפים את עיניהם כדי להסתתר מפני המכשפות וממבטיהן.

אשתו של איקפה-איטאומה, אליזבת, מתפקדת כאחות ומטפלת בילדים הפצועים. הם קראו למקום הזה "רשת לזכויות הילדים ולשיקומם", שם גדול למקלט קטן. הם מקבלים סיוע כספי מארגון צדקה שמפעיל בתי ספר באזור, "סטפינג סטון ניגריה ", שמנסה לסייע בכספו להאכלת הילדים, אך מספר הילדים הולך וגדל והפרויקט הופך לאתגר ענק.

מארי סודנד בת העשר משחקת עם אגנס בת 11, שגולגולתה קרחת ומלאה בפצעים. מארי מספרת את סיפורה מהר, ונועצת מבטה בקרקע. "אחי הקטן מת. הכומר אמר לאמא שהוא מת כי אני מכשפה. שלושה אנשים באו לבית שלי. לא הכרתי אותם. אמא עזבה, והשאירה אותי עם שלושת האנשים. הם היכו אותי".
היא דוחפת את האגרוף מתחת לסנטרה, כדי להראות כיצד שכב אביה על בטנו וצפה מהצד. אחרי המכות היה מסע לכנסייה ל"שחרור".

למחרת היה טיול לשיחים עם אמא. הן קטפו פירות יער רעילים, אמה רקחה מהם שיקוי, ואילצה את בתה לשתות אותו. "אם זה לא יהרוג אותך", הזהירה אותה האם, "הדבר הבא יהיה תלייה". לבסוף השליכה האם מים רותחים וסודה קאוסטית על ראשה ועל גופה, ואביה נטש אותה צורחת בשדה. היא נשארה ליד הבית עוד זמן רב בהכרה מעורפלת, לפני שנכנסה ליער. מארי היתה בת שבע. היא אומרת שהיא עדיין לא מרגישה בטוחה. "אמא לא אוהבת אותי". ואז, סוף סוף, דמעה זולגת לאורך פניה היפות.

הכמרים עושים הון

את ג'רי איתרה אשת הכומר בעת תפילה לילית, ואמרה שהוא מכשף. אמו קיללה אותו, אביו הוציא דלק מהאופנוע שלו ושפך אותו על פניו של בנו בן השמונה. הוא שואל כל מבוגר שהוא רואה אם יוכל לקחת אותו הביתה להוריו. "זה לא הם, זו אשת הכומר, אני מפחד ממנה".

נוויקה בת 16 בערך. היא יושבת לבד בבוץ, עיניה מתרוצצות, מגרדת את ידיה הדקיקות. הפצע בראשה, במקום שבו ננעץ מסמר, הולך ומגליד. גם בראשו של אטידו בן התשע נעצו מסמרים, חמישה. קשה להעריך את הנזק. אודו, כיום בן 12, הוכה וננטש על ידי אמו. הוא כמעט איבד את ידו כאשר כפריים שראו אותו מחפש מזון בצדי הדרך, חשבו אותו למכשף ותקפו אותו בחרבות.

מגרס בת שבע. אמה חפרה בור ביער וניסתה לקבור אותה חיה. אקמיני אבייה נראית בהלם. לאחר שהוגדרה כמכשפה, אביה וזקנים מהכנסייה קשרו אותה לעץ, כשהחבלים חתכו אותה עד העצם, ועזבו שם את הילדה בת ה-13 במשך יותר משבוע.

יש כאן גם קבוצות של אחים ואחיות כמו פרינס בן ארבע וריטה בת תשע. ריטה סיפרה לאמה שהיא חלמה על מסיבה שבה היו הרבה אוכל ושתייה. מכיוון שהאמונה הרווחות היא שהמכשפה עפה בלילה לכנס מכשפות בעת שגופה ישן, היה חלומה המתוק של ריטה הוכחה מספקת: היא מכשפה. וכשהתגלה שהיא חלקה את מזונה עם אחיה ובכך מפיצה את מעשי הכשפים, ננטשו שניהם.

הקטנה ביותר כאן היא תינוקת. הילדות הגדולות יותר דואגות לשחק איתה ולהקפיץ אותה על ברכיהן הרזות. איקפה-איטאומה מעריך שכ-5,000 ילדים ננטשו באזור הזה מאז 1998, ולדבריו נראו מאז גופות רבות בנהר או ביער. ילדים רבים אחרים מעולם לא נמצאו. "ככל שהכומר מכריז על יותר מכשפות, הוא נעשה מפורסם יותר ויכול להרוויח יותר כסף", הוא אומר. "דורשים מההורים כל כך הרבה כסף, שהם נאלצים לשלם בתשלומים או למכור את נכסיהם. זה לא מה שהכנסייה צריכה לעשות".

די-וי-די נגד מכשפות

המיסיונרים האמריקנים והסקוטים היו אלו שעיצבו את האמונות הפנאטיות האלה במהלך 50 השנים האחרונות. "אנו מבססים את אמונתנו על התנ"ך, רוח הקודש מובילה אותנו, ויש לנו תוכנית לחשוף דתות מזויפות ומעשי כשפים", אומר הכומר ג'ו איטה, מטיף בליברטי גוספל צ'רץ' בעיירה אקט הקרובה. הוא מדבר בשקט בחליפה ובעניבה המהודרות שלו. צובעים את הכנסייה שלו, אז הוא מתנצל על שעלינו לשבת ולשוחח בחוץ ליד מכונית האאודי הנוצצת שלו. לכנסייה כ-60 סניפים בדלתא הניגרית. הקימה אותה הלן אוקפביו, אישה מקומית ואם לשניים, ובעלת בית מפואר ורכב 4X4 בעיר קלבר שבה היא מתגוררת כיום. רבים סבורים שקלטות הדי-וי-די האוונגליסטיות שהיא מפיקה ומככבת בהן מסייעות להפיץ את האמונה במכשפות.

איטה מכחיש שהוא גובה כספים על גירוש שדים, אך מודע לכך שבני קהילתו עניים וצריכים לעבוד קשה כדי לגרד את התרומות שהכנסייה מצפה לקבל. "לתת יותר ממה שאתה יכול להרשות לעצמך זו ברכה. אנו היחידים שמכירים את סודותיהם של המכשפות. הורים לא מגיעים הנה מתוך כוונה לנטוש את ילדיהם, אבל כאשר ילדך מכשף, צריך להכיר בכך. אבל הבעיה היא שכאשר אתה נוטש את ילדך, הקללה עדיין רובצת עליך. גם אם תהרוג את ילדך, הקללה נשארת. אז אתה חייב להגיע הנה לשחרור אחר כך", הוא מסביר בסבלנות. "אנו יודעים איך הן פועלות... אנו לא יכולים להאשים את המכשפות בכל, אבל יש להן חושים".

הוא מציג לי ערימה של קלטות די-וי-די של אוקפביו. אני חושבת שזו מתנה, והוא מעמיד אותי על טעותי.

"זה רצון האל"

קשה למצוא אנשים שידברו נגד הברוטליות הזו. צ'יף ויקטור איקוט הוא אחד מהם. לא רק שהוא יוצא נגד הכנסיות האלה, הוא גם עשה מעשה שלא יעלה על הדעת - לקח מכשפה לביתו. אחייניתו מבט הוכרזה כמכשפה כשהיתה בת שמונה. אמה, אקט, אילצה אותה לשתות שמן זית ואחר כך פירות יער רעילים, והזמינה גברים מקומיים להכות אותה במקלות. הכומר קשר אותה לעץ, אך שחרר אותה כאשר לא הצליחה אמה לגייס די כסף לטקס "שחרור". מבט נמלטה. בת 11 כיום, היא לא ראתה מאז את אמה. "אמא שלי אישה רעה", היא אומרת בהשלמה.

הצלחתי לאתר את האם, שסיפרה כיצד הבת שלה גרמה לה להיות חולה במלריה. "הכל בגללה", היא קובעת. "היא שאבה את כל המים מגופי. לא יכולתי לעשות דבר. היא היתה עקשנית, עקשנית מאוד". ואם הבת שלה היתה מתה? "זה רצון האל", היא אומרת. "זה בידי האל".

לצ'יף ויקטור אין זמן לגיסתו. "כיום, כאשר ילד נעשה עקשן, כולם קוראים לו מיד מכשף. אבל זה בדרך כלל קורה כשהילד צעיר מגיל עשר. מעולם לא ראיתי מישהו מנסה להשליך לרחוב מאצ'ו מבוגר. פשוט נטפלים לילדים. זה נורא. אין בית שלא נפגע. אבל זו תאוות הבצע של הכמרים הנוהגים במרצדסים, שגורמת לכולם להיטפל לחלשים ולפגיעים".

בכפר סמוך נתקלתי בתאומים בני חמש, איטוהו וקופרה. הם עדיין מסתובבים סמוך לצריף של אמם, אבל בגדיהם מרופטים וברור שהם סובלים מתת-תזונה. כאשר אני מתקרבת אליהם, מיד מתקרבים אליי כמה כפריים וצועקים: "קחי אותם מאיתנו, הם מכשפים"," קחי אותם לפני שיהרגו את כולנו", "מכשפים".
האישה שהביאה אותם לעולם עומדת ליד החבורה, ידיה משולבות. לאיאמבונג אטים אוטויו אין כל כוונה לקבל אחריות על בניה. "הם מכשפות", היא אומרת והולכת לה לדרכה. ובלילה כבר יש 133 ילדים במקלט באסיט אקט. -עד כאן הכתבה-

ניתן לחתום על עצומה כדי שהרשויות ישימו קץ לציד-מכשפות זה. לעצומה לחצו כאן

הדפסשלח לחבר

לכל המבזקים

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד
יד לאחים – לא מוותרים על אף יהודי - טל: 03-6154100