הפעל עצור
  • 1
  • 2
  • 3

ממיסיונר ללוחם במיסיון
סיפורו האישי של פעיל בכיר ב'יד לאחים', בנימין קלוגר.
צילום: מאיר דהן

 

מי שפוגש בגר הצדק בנימין קלוגר, אינו מעלה בדעתו איזה סיפור חיים עומד מאחורי האברך נעים ההליכות ובעל חוש ההומור הדק, המדבר במבטא צרפתי. בנימין, בשנות השלושים לחייו, מתגורר בתל ציון, נשוי למרים ולהם שלושה ילדים, לומד מדי בוקר בישיבת 'תורת אמת' בירושלים ולאחר מכן פונה לעיסוקו העיקרי: פעילות ביד לאחים כנגד המיסיונריות. כאן מסתתר סיפורו המיוחד.

מורים בלי לדעת


לפני שנים רבות חי דוכס בצרפת שהשריש מנהג בקרב צאצאיו, שאחד מהבנים שייוולדו להם ישרת בצבא ואחד ישמש בכמורה. במשך דורות רבים נשמרה המסורת. וכך החל בנג'מין לאסאג' להתעניין בלימודי דת עוד לפני גיל 13 בכנסייה הקתולית.

לדבריו, "שני דברים מרכזיים הפריעו לי. לא הבנתי איך עושים פסלים בכנסייה, דבר הנוגד את עשרת הדברות בתנ"ך ואת הברית החדשה, ולא הבנתי איך כומר יכול לייעץ לציבור בענייני שלום בית וגידול ילדים, כאשר אינו נשוי ואין לו ילדים. לכן החלטתי לעבור לכנסייה אחרת, שבה אין פסלים והכמרים שם מתחתנים: הכנסייה הבפטיסטית (מהזרם הפרוטסטנטי).

מה ההבדל בין הכנסייה הקתולית לפרוטסטנטית?

"הכנסייה הקתולית היתה מעוניינת תמיד שהציבור יהיה נבער. באינקוויזיציה אסור היה להחזיק אפילו תנ"ך וברית חדשה, ורק אנשי כמורה החזיקו בהם. לפני כ-500 שנה היה כומר קתולי בשם לותר שטען שהכנסייה מושחתת, ושיש בה עבודת אלילים מיותרת. הוא הסיר את הפסלים ואפשר לכמרים להתחתן. לותר חידש שהעם ילמד את התנ"ך והברית החדשה. כאשר נחשפו הספרים לציבור, רבו המחלוקות וצצו כנסיות עם השקפות אחרות, עד שכיום יש מאות כנסיות נוצריות שונות זו מזו בהשקפה. יש המאמינים שלבורא יש גוף ודמות, יש מאמינים שאותו האיש הנו הבורא ויש המתנגדים לכך, וכל אחד מכנה את השני כופר.

"חלק מהפרוטסטנטים שמים דגש על מקור הנצרות, שהוא היהדות. יש אפילו זרמים שמשתמשים בפולחנם עם כיפות ומתעטפים בטליתות, ואף תוקעים בשופרות, להראות לעולם שהנצרות אינה חדשה, אלא היא המשך לגיטימי של היהדות. לותר, ממייסדי הזרם הפרוטסטנטי, רצה לחזור יותר ליהדות ולהתנתק מהאלילות שהסתפחה לכנסייה. הם מעוניינים לטשטש את הגבולות שבין היהדות לנצרות כדי למשוך יהודים. הם נראים יותר קרובים, ולכן יותר מסוכנים".

בנימין למד בכנסייה הבפטיסטית שיש להפיץ את אמונתם. יש צורך לצאת לרחובות העיר, לחלק פליירים בתיבות דואר ולעוברים ולשבים. וכך, בגיל 13 החל להטיף למתגוררים בשכונתו. בגיל 17 ניהל תא של נוער בכנסייה, וכעבור שנה החל לעבור קורס כדי להיות מיסיונר בכיר ולמד בבית ספר תיאולוגי, במגמה להגיע לבית ספר לכמורה.

הכול בשביל מומר אחד

"כאשר החלו לימודי", מספר בנימין, "אירע מקרה מיוחד. באחד מימי הראשון התכנסנו בצהרים בכנסייה כדי לצאת לפעילות. לאחר מכן היינו אמורים להטיף לציבור ברחוב ולחזור אחר-הצהרים עם כל מי שהסכים לשמוע דרשה בכנסייה.

"ואז ראיתי את אחד המורים שיצא עמי לפעילות משוחח עם אדם מבוגר. לפתע המורה חיבק ונישק את הזקן בהתרגשות. לאחר שלחצו ידיים, הזקן פנה לדרכו ואילו המורה נשא עיניו למרום והתפלל. התפלאתי מאוד ושאלתי: 'מה קרה? את מי תפסת?' 'את היהלום שבכתר!' 'מי זה? איש טלוויזיה מפורסם?

פוליטיקאי ידוע?' 'לא. אם קראת את הברית הישנה, כתוב שאלוקים בחר בעם ישראל. הוא רצה לשלוח להם את המשיח, אבל הם דחוהו בשתי ידיים ולכן לא קיבלוהו. עכשיו מצאתי יהודי שהבטיח לבוא הערב לדרשה, והתפללתי שבאמת יגיע'".

לקראת אותו ערב נפוצה השמועה שיהודי עומד לבוא לכנסייה. הכמרים והמורים חיכו במתח מחוץ לכנסייה. היהודי הזקן הגיע לבסוף, וכל המכובדים פסעו לקראתו והושיבוהו בשורה הראשונה. הכומר הראשי דרש דרשה מיוחדת. הוא לא דיבר על הנצרות, אלא על תורת ישראל, על עם ישראל ועל ארץ ישראל. כל הגויים שבאו בפעם הראשונה התאכזבו. במקום לשמוע על הנצרות, שמעו על היהדות כביכול. הם יצאו בזה אחר זה, אבל הכומר המשיך לדרוש כאילו רק היהודי קיים באולם. לאחר הדרשה ניגש בנימין לכומר, וטען בפניו שהערב נהרס וכל האנשים שהביאו נטשו. הכומר השיב בהתרגשות: "דע לך שהיהודי חשוב יותר מכולם. אם תהיה לך ברירה מחר אם לקרב 500 גויים או יהודי אחד, תשקיע ביהודי!".

"אבל מה כבר שווה יהודי זקן אחד?".

"קודם כל זה עם ישראל. כל יהודי שיתקרב אלינו, יזרז את גילוי המשיח!".

"אם ככה", הקשה בנימין, "מדוע לקרב גויים? נטיף ליהודים, ננצר אותם ונתפתח בצורה מהירה יותר".

"אתה צודק, אבל יש בעיה קשה. היהודים שונאים כל מה שקשור לנצרות. אתה רק מזכיר להם נצרות והם נזכרים באינקוויזיציה, במסעי הצלב, בפוגרומים ובשואה. לכן דע לך, שכאשר אתה ניגש ליהודי, עליך להתנתק מהנצרות".

צדים בסילופי פסוקים

 

הכומר החל ללמד את בנימין להלביש תחפושת יהודית לנצרות. לא לדבר על הברית חדשה אלא על התנ"ך, לא על אותו האיש אלא על משיח ישראל. ובכלל לקרוא לפעילות 'יהדות משיחית'. בנימין תמה: איך ייתכן שהאדם שתמיד לימדו שאסור לשקר ולרמות, מסביר לו כעת איך לשקר ולרמות?! מעתה לא סמך על הכומר הראשי והמשיך ללמוד מהאחרים. בכל פעם שהכומר נשא דברים, בדק בנימין את המקורות שהביא, ואם היו לו שאלות שאל כמרים אחרים. יום אחד פנה אליו הכומר הראשי: "מה קורה? אתה לא ניגש אלי יותר ולא מתייעץ אתי?".

בנימין התחמק, והכומר הציע: "ברצוני ללמד אותך איך להטיף ליהודים, כי ראיתי שזה מעניין אותך".

וכך, אחת לשבוע, למד בנימין יחד עם הכומר איך לשכנע יהודי להאמין בנצרות. המוטו היה שהתנ"ך היהודי מדבר בעצם על הנצרות. יש להוכיח ליהודי שכל נבואות הנביאים על המשיח כבר התגשמו לפני אלפיים שנה, כאשר אותו האיש הופיע בעולם. הכומר הבטיח לבנימין שהוא ימצא בתנ"ך 300 נבואות על המשיח שהתגשמו לפני אלפיים שנה.

בנימין למד עם הכומר כמה חודשים, והחליט לבדוק בעצמו את הלימוד מראשיתו. הוא בדק כל נבואה שלקוחה מהתנ"ך ומופיעה בברית החדשה, השווה את ההקשר של הפסוק בתנ"ך לעומת הקשרו בברית החדשה, ואז נוכח לתדהמתו, שלא רק שהכומר שיקר, אלא שכל הנצרות היא השקר הגס ביותר שראה מעודו. רוב הפסוקים שצוטטו בברית החדשה מוצאים לגמרי מהקשרם התנ"כי המקורי.

כך למשל ידוע בהיסטוריה שכאשר צלבו אדם הוא גסס באטיות וסבל מאוד, וכדי להחיש את מותו שברו את עצמותיו – ואילו במקרה של אותו האיש, שלוש שעות לאחר שצלבוהו כבר מת, ולכן לא היה צורך לשבור את עצמותיו, כדי שיתקיים, לדברי הברית החדשה, הנאמר בתורה "ועצם לא תשברו בו". בנימין ראה שהפסוק מתייחס בתורה לקרבן פסח, ללא קשר להקשרו בברית החדשה. וכך רוב הפסוקים, אין להם שום קשר למקור.


נוסף לכך מצא בנימין עשרות פסוקים שהנוצרים סילפו בכוונה להוכיח את נכונות הנצרות. אם האדם לא מדקדק, הוא יכול לקבל זאת בקלות. לדוגמה ישנו הפסוק מישעיה: "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב", ופירושו שהמשיח לא יבוא רק לצדיקים, אלא גם לפושעים שחזרו בתשובה, ואילו בברית החדשה כתוב: "ובא לציון גואל וישיב פשע ליעקב". ומדוע? כי לפי אמונת הנצרות על האדם קודם כל להאמין בצדקתו של אותו האיש ורק אז ניתן לשוב בתשובה, כי הוא בלבד ישיב פשע ליעקב.

בנימין מצא עשרות פסוקים מסולפים, שלא ניתן אפילו להבין מדוע סולפו. כך למשל כתוב בברית החדשה שיעקב אבינו ירד עם כל משפחתו למצרים בשבעים וחמש נפש, בעוד שבתנ"ך כתוב שמנו שבעים נפש. הברית החדשה מספרת, שכאשר נפטר יעקב קברוהו בשכם במערה שקנה אברהם מחמור, ולא במערת המכפלה בחברון שקנה אברהם מעפרון החתי, כפי שכתוב בתנ"ך. בנימין מצא סילופים על כל צעד ושעל, וגם גילה פסוקים רבים שמצוטטים כביכול מהתנ"ך, וכאשר חיפשם ראה שאינם מופיעים כלל.

הוא ניגש עם ממצאיו לכומר הראשי, כדי לשאול כיצד הכול מתיישב. אז נוכח שהידע של הכומר מצומצם מאוד – הוא יודע רק מה שנחוץ לו כדי להטיף לאנשים, אבל אינו בקי אפילו בברית החדשה. כדי לענות לבנימין החל לחפש בספרים שונים, התבלבל וגמגם. הכומר גייס לעזרתו את כל אנשי הצוות, וכך ישבו שלושה כמרים וחמישה מורים מול בנימין הצעיר, והתווכחו עמו במשך שבועות כשהם מתפתלים בתשובותיהם, ללא הועיל. הם לא הצליחו לתרץ אפילו אחת מ-300.

 

צחוק, "התגלות" והשטן

בנימין הבין שהנצרות אינה מבוססת באמת על התנ"ך וחדל להאמין בה, אבל המשיך בכל זאת בלימודיו. מדוע? הנצרות אמנם ביטלה את כל המצוות, אבל נותרה מצוות המעשר. כל מאמין מחויב להביא את מעשרותיו לכנסייה, וכך מתפרנסים הכמרים. בנימין אמר לעצמו שאמנם אינו מאמין בנצרות, אבל יישאר לפחות למען הפרנסה...
בגיל 19 סיים את לימודיו ועמד לקבל תעודת מיסיונר בכיר. מי שסיים את הקורס יצא בדרך-כלל לפעילות מיסיונרית בארץ מתפתחת, אך בנימין בחר לבוא לישראל להטיף ליהודים. הוא חשב בלבו שיפגוש ביהודים שאינם מכירים את התנ"ך ו'יעבוד' עליהם. לאחר מכן הרהר: ומה יקרה אם אפגוש במישהו שיודע תנ"ך? אם כן, אולי עדיף שלא לנסוע לישראל? כך התלבט בנפשו עד שהגיע למסקנה שעדיף כבר להיות אדם ישר.

יום ראשון אחד הלך לכנסייה בתחושה שעליו לפרוש מהכנסייה ומלימודי התיאולוגיה. הוא סיפר לכומר הראשי שהחליט לפרוש. הכומר ההמום שאל: "האם אתה כופר ? האם אין אלוקים?".

"אני דווקא חושב שיש, אבל סבור שדרך הנצרות אינה נכונה".

הכומר קרא לבנימין לעלות על הבמה, וכל הכמרים הניחו את ידיהם על ראשו וביקשו מהציבור להצטרף עמם לתפילה. הכמרים עצמו את עיניהם בכוונה רבה, ואז, באמצע התרוממות הרוח, פרץ לפתע בנימין בצחוק...

הכומר פייר פער את עיניו ואמר: "לא מספיק שנהיית כופר, נעשית גם משוגע...".

"שבועות ארוכים ישבנו ביחד ולא שכנעת אותי בכלום, וכעת אתה מצפה שבעזרת ידיים על הראש ועיניים עצומות אשתכנע?! זה לא נראה לך מגוחך?!".

"מה אתה רוצה מאיתנו?!", התפרץ הכומר, "ככה חונכנו, ככה גדלנו, זו הדת שלנו, אין לנו משהו אחר וטוב לנו עם זה...".

בנימין חשב בליבו: בטח שטוב לך עם זה. אתה מקבל מעשרות וחי היטב... ובפיו ענה: "אבל לי לא טוב עם זה, ואני פורש!" הוא ירד מהבמה והלך לכיוון היציאה. הכומר נטל את המיקרופון והרעים בקולו: "הוא מוחרם! אסור להתקרב אליו לעולם! רבותי, אתם לא רואים מה שאני רואה פה. השטן נמצא בכנסייה, והוא מושך את בנימין בשרוול לכיוון היציאה!".

כאשר ראית שהכול מופרך, מדוע המשכת להאמין שיש אלוקים?

"רוב הנוצרים שמגיעים למסקנה שהנצרות אינה נכונה בוחרים באתיאיזם. כאשר סיפרתי להורי שעזבתי את הכנסייה הם הצטערו מאוד, ואבי רצה להוכיח לי שהנצרות אמיתית. מובן שהוא נכשל בכך, ובסופו של דבר הורי וגם אחי נטשו את האמונה בנצרות ובחרו באתיאיזם. אבל אני הייתי משוכנע בכל זאת שיש בורא לעולם, ורציתי להמשיך לחפשו. אין לי מושג מדוע. זו היתה אצלי עובדה שיש אלוקים".

מהמסגד לבית הכנסת

היכן מחפשים כעת את אלוקים? בנימין לא נמשך לדתות המזרח, בגלל האלילות שתמיד דחתה אותו. נותרו האסלאם, שנוסד לאחר הנצרות, או היהדות, שנוסדה לפניה. בעירו של בנימין, טורקואן שבצפון צרפת, היו פרט לכנסיות חמישה מסגדים ואף לא בית כנסת אחד, והוא החליט לבדוק את האסלאם.

"היתה זו תקופת הרמדאן", מספר בנימין, "ומדי ערב הגיעו מרצים למסגד. שמעתי שם דיבורים נגד צרפת, נגד אירופה, נגד ארה"ב ובעיקר נגד עם ישראל, שהוגדר כ'עם הכי שפל, אכזר ורע שיש בעולם'. כאשר שמעתי זאת ניסיתי להיזכר במקרים של מחוללי פיגועים בצרפת, והצלחתי להיזכר רק במוסלמים ולא באף יהודי. שאלתי את המרצה: 'במשך כל ההיסטוריה, הכנסייה וכל האחרים רדפו את היהודים. אתה רוצה לומר לי שהנרדף גרוע מהרודף?!' 'קשה להבין זאת, אבל זה כך!' שמעתי הרצאות שדגלו בהכחשת השואה, כאשר ידעתי בבירור שיש לשואה הוכחות היסטוריות. בסופו של דבר לא יכולתי לשאת את שקריהם והחלטתי לעזוב גם את המסגד".

מה נותר לו כעת? ספר התנ"ך. כאשר פתח את התנ"ך, החליט להתנתק מהפרשנות הנוצרית שהכיר. הוא קרא את התורה והגיע לסיפור מתן תורה. בכל הדתות בעולם מסופר על איש מיוחד מאוד שזכה להתגלות אלוקית, שעליו למוסרה לאנושות, ואילו ביהדות מסופר שמשה קיבל את התורה לעיני כל ישראל, כלומר לפני מיליוני עדים. בנימין הבין שלא ניתן לפברק סיפור התגלות שבו נכח עם שלם ולהעבירו מדור לדור. סיפור מתן תורה בלבד הוכיח בעיניו את אמיתות התנ"ך מעבר לכל ספק.

היו לבנימין שאלות רבות על התנ"ך, שבהן נתקל בלימודיו בכנסייה. הוא רצה לדעת כיצד היהודים מתרצים את קושיותיו. אז הגיע לידיו בהשגחה פרטית מספר הטלפון של הרב אליהו דהאן, רבה הראשי של צפון צרפת וחסיד חב"ד, המתגורר בעיר ליל. בנימין התקשר אליו והרב הסכים לענות לשאלותיו. הוא שוחח עם הרב בטלפון, שאל את כל שאלותיו וקיבל תשובות בטוב טעם ודעת, תשובות הגיוניות ומנומקות, בניגוד לכל שיחותיו עם אנשי דת לפני כן. בנימין הביע התלהבות מחכמת הרב, שענה בענווה: "זו אינה חכמתי, אלא חכמת התורה!".

הרב דהאן הסביר לו שהוא שואב את ידיעותיו בעיקר מהתורה שבעל-פה. בנימין החל ללמוד תורה שבעל-פה והתפעל מהחכמה האמיתית. בתחילה חשב שיוכל ללמוד אותה כפילוסופיה, אבל עד מהרה הבין שאין לו סיכוי ללמוד לעומק אם לא יהיה יהודי ויקיים את האמור בה. אז גמלה בקרבו ההחלטה להיות יהודי. 

יהודי בעל כורחו


" כאשר הביע באוזני הרב דהאן את רצונו להיות יהודי, ניסה הרב לדחותו: "למה לך להיות יהודי?! תקיים רק שבע מצוות בני נח!" אבל בנימין לא ויתר. הרב הסביר לו שלהיות יהודי פירושו לקיים הוראות במשך כל שעות היום והשנה כולה: מה לומר בבוקר, איך להתלבש, מה לברך לפני כל אכילה ושתייה ואיך לעשות כל דבר. ואם ברצונו להיות יהודי, עליו ללמוד את הספר 'קיצור שולחן ערוך' ולקיים כל מה שכתוב בו. בנימין רכש את הספר והחל לקיים הכול, לפי הסדר. הוא למד, קיים מצוות בהדרגה ואף הניח כיפה ולבש ציצית.

מדוע התעקשת להתגייר?

"זה באמת שיגעון. הרי חיפשתי לעבוד את הבורא, והציעו לי לקיים שבע מצוות בני נח. יכולתי לעבוד את ה' כפי שגוי אמור לעובדו. חז"ל אומרים 'גר שנתגייר' ומקשים: הרי צריך לומר 'גוי שנתגייר'? אלא חייבים לומר שגם לפני שהתגייר לא היה גוי באמת, ויש בו משהו שצריך להוציאו לפועל. חשבתי בהיגיון: מה אני צריך את העול הזה?! למה לי לשנות את כל חיי והרגלי?! היה בכך ממד שאינו שכלי. היה בי משהו שנמשך לזה והכריח אותי להתגייר. ופרט לכך נוכחתי בכך שהיהדות מושכת מאוד.

האם נוכחת שהיהדות היא אנטי-מיסיונרית?

"כן. רק אם האדם מתעקש נותנים לו להתגייר. יש תופעה מעניינת: בדרך-כלל הרקע הדתי של מי שממיר את דתו חלש מאוד. אין כמעט אנשי דת שממירים את דתם, חוץ מאלה שממירים את דתם ליהדות. היהדות מערימה עליך קשיים. פגשתי אנשים מרקע דתי חזק כמו אנשי כמורה ואפילו קאדי מוסלמי שנמשכו ליהדות והתגיירו. כולם העידו שהיתה להם תחושה חזקה ולא מוסברת שהם מוכרחים להיות יהודים, למרות הקשיים העצומים משני הכיוונים".

הרב גץ זצ"להרב דהאן ראה שבנימין מתעקש, והחל ללמוד איתו מדי ערב. לאחר זמן קצר החליט בנימין לעזוב את לימודי העסקים שלמד באוניברסיטה וללמוד רק תורה, וכך נסע לישראל, לירושלים, ללמוד בישיבה של יוצאי צרפת 'אור גבריאל' לקראת גיורו. הוא הלך לכותל המערבי מדי ערב, שם פגש ברב מאיר יהודה גץ זצ"ל, רב הכותל. הרב גץ אימצו ועודדו. הוא בחנו ואמר שלפי דעתו בנימין מוכן לגיור וזרז את עניינו, וכך גויר בנימין תוך זמן קצר והפך ליהודי.

"הסיפור לא הסתיים", אומר בנימין. "בשבוע הראשון לאחר הגיור, ניגש אלי בכותל בחור צעיר שאינו שומר תורה ומצוות, ושאל: 'אני רואה שאתה דתי. יש לי כמה שאלות בנושאי דת. אולי תוכל לעזור לי?' אמרתי לו: 'תשמע, אני חדש בעניינים. תוכל לשאול, אבל אני לא מתחייב'. 'יש לי כמה שאלות בתנ"ך', הוא אמר. 'בסדר, תנ"ך למדתי'. התחלתי לדבר איתו, ושמתי לב שהבחור מנסה לשכנע אותי לעבור לנצרות...

"התווכחתי איתו במשך ארבע שעות, עד שהוא התבלבל לגמרי מטענותיי המוצקות. נפגשתי איתו כמה פעמים נוספות, ולבסוף הבחור עזב את הכת המיסיונרית ואפילו חזר בתשובה והחל ללמוד בישיבה...".

אסון טבע ותוכנית רדיו

כשסיפר זאת לראש ישיבתו, הרב חי ברכץ, הוא המליץ לו שיפנה לארגון יד לאחים. בנימין הגיע למשרד הארגון והציג את עצמו, לקחו ממנו פרטים ולא יותר. בינתיים הלך למבצעי הנחת תפילין בעיר בימי שישי ונתקל בפעילות מיסיונרית. היה לו חוש מיוחד לקלוט אותם. הוא החל לדווח בקביעות ליד אחים, ואז הם הציעו לו לעבוד אצלם ולתת הרצאות. נקבעה הרצאה בחיפה. בנימין היה בחור ביישן כבן עשרים, שלא שלט בעברית. כאשר ניצב מול הקהל שמנה כ-50 איש, נוכח לחרדתו שאיבד את הדף שהכין. סמנכ"ל יד לאחים הגדיר את הרצאתו כ'אסון טבע'...

בנימין החליט לחדול מהרצאות. באותה עת הרב אלכס ארטובסקי, מנהל המחלקה למאבק במיסיון ביד לאחים, הגיש תכנית קבועה ברדיו ערוץ 2000 והציע לבנימין לדבר בתכניתו. הוא אמר לו: "אל תפחד, לא תראה מולך אף אחד...".

וכך היה. הוא התרגל לשוחח בענייני הכתות ונכנס בהדרגה לפעילות בשטח, פעילות מודיעינית והסברתית. בתחילה פעל בעיקר כנגד הכתות הנוצריות: 'היהודים המשיחיים', 'עדי הויה' ו'האדוונטיסיטים'. הוא נפגש בשטח עם אנשים מבולבלים שהושפעו מהמיסיונרים, והחל לפעול גם כנגד כתות אחרות. הוא למד את פילוסופיית המזרח ועיין במחקרים אקדמאיים עליהן. הוא התמחה גם בסיינטולוגיה, וב'פורום של לנדמרק' ("הרבה דתיים הולכים לשם מבלי לדעת שמדובר בעצם בכת").

בהרצאותיו הרהוטות כיום, המשולבות בסיפורו האישי, הוא מראה כיצד הכתות פועלות בדרכי מרמה. מטרת פעילותו, פרט למלחמה בכתות, היא להביא את הדבר למודעות הציבור. שכל אחד ידע שאם הוא נתקל בתופעה כזאת, יש לו כתובת מועילה ומיומנת: יד לאחים

מתחת לבית שלך

עד כמה גדולה סכנת המיסיון בישראל?


"הם נמצאים בכל עיר בארץ, מאילת ועד קריית שמונה. כיום יש למעלה מ-160 קהילות מיסיונריות. בשנת 2001 היו ליהודים המשיחיים 104 קהילות, השנה הם ירדו ל-86, בזכות עבודתנו המאומצת. הם מנסים להגיע ליהודים בכל דרך אפשרית, ותמיד בתחפושת כלשהי. הרי אי אפשר לגשת ליהודי ולבקש שימיר את דתו, לכן הם מציעים את 'היהדות האמיתית'. אם האדם סקרן ומתווכח עמם, הוא עלול ליפול בפח. הם מומחים בסילוף נבואות ופסוקים, ומי שלא בקי מפסיד.

"יש להם שיטות ערמומיות ביותר. כך למשל הם פתחו דיסקוטק בירושלים (בלי אלכוהול, בהתאם לאמונתם), ודיברו בחופשיות על אותו האיש. מדריכים שוחחו עם הצעירים, חילקו להם ספרות מיסיונרית והזמינו אותם לשיעורים. הצעירים למדו שיעורי מוזיקה בחינם, וכך הרגישו מחויבות לקבל גם את המסר הנוצרי. הצלחנו לפעול נגדם דרך המשטרה, והמקום נסגר.

לאחרונה גרמנו לסגירת בית תמחוי של המיסיון בנצרת עלית. הם לא עוזרים לנזקקים אלא מנצלים אותם. יש הרבה בתי תמחוי דתיים, שבהם מי שנכנס מקבל אוכל ולא נדרש לכלום. זו מצווה לשמה. לעומת זאת, כאשר האדם אוכל אצלם הם ניגשים אליו, משוחחים עמו על אותו האיש ומחלקים לו חומר תעמולה, וכך מנצלים בציניות את מצוקתו.

יש להם אפילו שיעורי הכנה לבר מצווה בחיפה. הם מלמדים את הנער תנ"ך, ולהבדיל את הברית החדשה. הם נמצאים בכל מקום, וגם משרתים בצבא. הם כותבים בעיתונים ובאתרים שלהם שהמקום הטוב ביותר להטיף בו הוא צה"ל. הכרתי כאלה שהתוודעו לנצרות בצה"ל. יש לנו סוכנים שנמצאים בשטח, ובזכות העבודה המודיעינית שלהם אנחנו מצליחים לצמצם את הפעילות ולמנעה".

איך הכתות נאבקות נגדכם?

"פעמים רבות הגישו תלונות כוזבות במשטרה על אלימות, דברים שלא היו ולא נבראו, מפני שאנחנו נזהרים מאוד לשמור על החוק. האמת היא שהם מעוניינים שתהיה אלימות. פעם פרצה קטטה בירושלים, ואחד מהם התחנן מול השוטרים שירביצו לו כדי להעמיד פני נרדף בפני התקשורת. הם מעמידים פני קרבן, בעוד שהאמת היא הפוכה, הם הטורף. פעם נערכה בערוץ 10 תכנית על היהודים המשיחיים, כאשר מקורות המידע נלקחו רק מהם. הם טענו שהם מונים כיום 20 אלף, והאמת שאינם מגיעים לחצי מזה. הציגו בתכנית משפחה 'נרדפת' שתינוקה הנימול לא קיבל אזרחות, כאשר אמו נוצרייה מנורבגיה ואביו בן לאם גויה ואב יהודי. הם הציגו את עצמם כיהודים, למרות שהם נוצרים גמורים".

האם 'יד לאחים' זקוקים ליותר סיוע מהמחוקק?

"בוודאי. קח לדוגמה את צרפת, שנמצאת בראש המאבק בכתות ובמיסיונריות. יש שם חקיקה חזקה, וגם התקשורת אוהדת את המאבק נגד הכתות. פה זה להיפך. כל הזמן התקשורת מתנגדת לנו. אלה שמנתקים יהודים מעמם וסוחטים אותם כספית מוצגים בסיסמת 'איש באמונתו יחיה', כאנשים רוחניים, ואילו אנו מוצגים לרוב באמצעי התקשורת כרשעים שרוצים בלעדיות על אלוקים". 

לא מיסיונר, מקרב

יש הטוענים שמי שעוסק בחזרה בתשובה הוא כמו מיסיונר. מה דעתך?

"פעם, כשהייתי בדוכן להנחת תפילין, כינתה אותי מישהי מיסיונר. עניתי לה: 'אל תדאגי. אנחנו לא רוצים להשפיע עלייך, כי אנחנו לא מטפלים בגויים...' אז היא החלה לצעוק: 'איך אתה קורא לי גויה?!' השבתי: 'כאשר קראת לי מיסיונר, הצגת את עצמך כגויה שפוחדת להמיר את דתה'. כאשר כומר מחזק את הנוצרים החלשים באמונתם, או אימאם בא לחזק מוסלמים שסטו מדרכם, זה לא נקרא מיסיונריות. רק כשיהודי מחזק את בני עמו מכנים אותו מיסיונר".

מתי אתה חש שהצלחת?

"לפעמים אני מנסה לשכנע אדם שנתפס למיסיון. אם הוא מקשיב ואומר: 'אין לי מילים. שכנעת אותי!' רוב הסיכויים שלא ימשיך להיפגש איתי. ולפעמים אני נפגש עם מושפע ונכנס לוויכוח סוער שמסתיים בלא כלום, ונאנח באזני הרב שלום דב ליפשיץ (יו"ר יד לאחים): 'הפעם לא הלך'. לאחר מכן המתווכח יוצר קשר נוסף ולבסוף משתכנע. אם מישהו נאבק נגדך סימן שהוא פוחד, כי הוא יודע בלבו שזו האמת".

האם אמונתך עמוקה יותר בגלל שבאת ממקום רחוק יותר?

"כתוב "דע את ה' אלקיך", יש מצווה לדעת את ה'. אומנם ישנם תמיד דברים שלא ניתן לדעת וצריך אמונה, אבל ביהדות יש מצווה להשתדל לדעת יותר. כל האמונות בעולם נלחמו נגד המדע. ככל שהמדע התפתח נוצרות סתירות בדת, ולכן פירשו את הדת מחדש. כך עשו הקתולים, וגם ההודים ואחרים. לעומת זאת היהדות לא התייחסה למדע, אלא המדע התקרב אליה במשך הזמן.

"בדרך-כלל גר רוצה לשכוח את עברו, אבל ככל שאני חוקר יותר את הדתות האחרות (בהיתר הלכתי, לצורך פעולתי), כך מתחזקת יהדותי. תאמין לי כשאני לומד את הדתות האחרות, אני רואה שאין להן מה למכור לעומת היהדות. אין שום השוואה".

הדפסשלח לחבר

לכתבות נוספות

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד
יד לאחים – לא מוותרים על אף יהודי - טל: 03-6154100