הפעל עצור
  • לא מוותרים

לוח החודש - מפעל ההלכה הקיים למעלה מחמישים שנה

לוח החודש - מפעל ההלכה הקיים למעלה מחמישים שנה

יוצא לאור ע"י ארגון פעילים "יד לאחים"

הלכות
החודש

לנוהגים בשיטת מרן המחבר זצ“ל
[ההלכות בתוך סוגרים מרובעים הן כפי דעת הרמ“א וכמנהג האשכנזים]
המולד: ליל שישי שעה 9 ו2- דקות ו-16 חלקים
תחילת זמן קידוש לבנה למנהג ספרד: מוצאי ש"ק פרשת לך לך
סוף זמן קידוש לבנה: ליל שישי י"ד במרחשון

יום שישי ל‘ בתשרי - א‘ דר“ח מרחשון:
ערבית: קודם ערבית אומרים הספרדים ”ברכי נפשי“ (תהילים קד). בעמידה אומרים “יעלה ויבא“. ואם שכח בלילה ונזכר קודם שאמר ”ברוך אתה ד‘“, אומר במקום שנזכר, ואם כבר התחיל ברכת ”האל אבינו“ אינו חוזר. בברכת המזון אומרים ”יעלה ויבא“, ואם שכח (בין ביום ובין בלילה) ונזכר לפני שהתחיל ברכת ”האל אבינו“, אומר: ”ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזיכרון“ בלא שם ומלכות. [ולמנהג האשכנזים יש לומר בשם ומלכות]. ואם כבר התחיל ברכת ”האל אבינו“ אינו חוזר.

שחרית: אחרי פרשת התמיד אומרים ”ובראשי חודשיכם“. בתפילת העמידה אומרים "יעלה ויבא“. אם שכח ונזכר לפני שאמר ”ברוך אתה ד‘“, אומר במקום שנזכר; ואם כבר אמר ”ברוך אתה ד‘“, יסיים את הברכה, אם עדיין לא התחיל ”מודים“, יאמר שם ”יעלה ויבוא“ ואם כבר התחיל "מודים“, חוזר ל“רצה“. ואם סיים תפילתו (דהיינו שכבר אמר פסוק ”יהיו לרצון“), חוזר לראש התפילה. וגם אם הוא מסופק אם אמר ”יעלה ויבא“ חוזר לראש (ויש הסוברים שבספק אינו חוזר). אחר העמידה אומרים חצי הלל בלא ברכה [והאשכנזים נוהגים לברך] קדיש תתקבל. שיר של יום. ומוציאים ספר תורה וקוראים ארבעה קרואים, כנהוג בראש חדש.

מוסף: מתפללים מוסף של ראש חדש. מי שהיה לבוש תפילין ושמע קדושה של מוסף, יסיר ג‘ כריכות מן האצבע ויזיז התפילין של ראש ממקומם, ויענה עימהם. מרבים בסעודה בראש חדש. כמו כן יש נוהגים שלא להסתפר וליטול ציפורנים ביום זה, וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו.

מנחה: בעמידה אומרים ”יעלה ויבא“, והדינים כמו בשחרית.

שבת קודש - פרשת נח א‘ במרחשון - ב‘ דר“ח: ערבית: קודם ערבית אומרים הספרדים ”ברכי נפשי“ (תהלים קד). מתפללים תפילה של שבת ומוסיפים ”יעלה ויבא“. ואם שכח בלילה קודם שאמר ”ברוך אתה ד‘“, אומר במקום שנזכר; ואם כבר אמר ”ברוך אתה ד‘“, אינו חוזר.
בברכת המזון אומרים ”רצה“ ו“יעלה ויבא“, ואם שכח ”רצה“ (בין ביום ובין בלילה) ונזכר לפני שהתחיל ברכת ”האל אבינו“, אומר: ”ברוך אתה ה‘ אלוקינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית. ברוך אתה ה‘ מקדש השבת“. ואם כבר התחיל ברכת ”האל אבינו“: בסעודה ראשונה ושניה חוזר לראש, בסעודה שלישית אינו חוזר. ואם שכח ”יעלה ויבוא“ ונזכר לפני שהתחיל ברכת ”האל אבינו“, אומר: ”ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון“ בלא שם ומלכות [ולמנהג האשכנזים יש לומר בשם ומלכות] אם כבר התחיל ”האל אבינו“ אינו חוזר אפילו בסעודות הראשונות. ואם שכח גם ”רצה“ וגם ”יעלה ויבוא“ ונזכר לפני שהתחיל ”האל אבינו“ אומר: "ברוך אתה ה‘ אלוקינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה וראשי חדשים לזכרון לעמו ישראל באהבה לאות ולברית. ברוך אתה ה‘ מקדש השבת וישראל וראשי חדשים“. ואם נזכר אחרי שהתחיל ”האל אבינו“: בסעודה ראשונה ושניה חוזר לראש, ובסעודה שלישית אינו חוזר.

שחרית: אחרי פרשת התמיד אומרים ”ובראשי חדשיכם ”. בתפילת העמידה אומרים ”יעלה ויבא“. אם שכח ונזכר לפני שאמר ”ברוך אתה ד‘“, אומר במקום שנזכר. ואם כבר אמר ”ברוך אתה ד‘“, יסיים ”למדני חוקך“, ויאמר ”יעלה ויבא“, ויאמר שוב ”ותחזינה“. ואם כבר סיים את הברכה: אם עדיין לא התחיל ”מודים“, יאמר שם ”יעלה ויבא“; ואם כבר התחיל ”מודים“, חוזר ל“רצה“. ואם סיים תפילתו (דהיינו שכבר אמר פסוק ”יהיו לרצון“) , חוזר לראש התפלה. וגם אם הוא מסופק אם אמר ”יעלה ויבא“ חוזר לראש (ויש הסוברים שבספק אינו חוזר).
אחר העמידה אומרים חצי הלל בלא ברכה [והאשכנזים נוהגים לברך]. קדיש תתקבל. ומוציאים שני ספרי תורה בראשון קוראים שבעה קרואים בפרשת נח ואומרים חצי קדיש, וקוראים בספר השני למפטיר בפרשת פנחס: ”וביום השבת“, ”ובראשי חודשיכם“. אומרים שוב חצי קדיש [והאשכנזים אינם אומרים] מפטירים ”השמים כסאי“ (ישעיהו ס“ו) [אין אומרים ”אב הרחמים“ והזכרת נשמות].

מוסף: מתפללים מוסף של שבת ור“ח, בה אומרים ”אתה יצרת“. אם טעה והתפלל תפילה רגילה של מוסף, ונזכר לפני שעקר רגליו - חוזר ל“אתה יצרת“ ואם נזכר לאחר שעקר רגליו - חוזר לראש התפילה.

מנחה: אומרים ”יעלה ויבא“, ואם שכח, דינו כמו בשחרית. ואין אומרים צדקתך.


דיני ברכת הלבנה
אחרי שעברו שבעה ימים מן המולד [ולמנהג חלק מהאשכנזים אחרי שעברו שלשה ימים] מתחיל זמן "קידוש לבנה", ואומרים את הנוסח המודפס בסידורים.

אין מקדשים ביום וכן לא בליל שבת וחג, ומצווה מן המובחר לקדש בציבור, אך אם יש חשש שיעבור זמנה יכול לקדש ביחידות.

ברכת קידוש לבנה נאמרת בעמידה מתחת כיפת השמים ולא מתחת לגג.

אחר הברכה נוהגים לשמוח בריקודים. אין מקדשים אלא אם כן נראית הלבנה בברור.

יש המהדרים לקדש את הלבנה במוצאי שבת, ואולם אם יש חשש שיהיו ימים מעוננים אין להתאחר. ומכל מקום אין לקדש אחרי שעברו חמישה עשר יום מן המולד. ובדיעבד יכול לקדש בלא הזכרת שם ומלכות עד היום השישה עשר.
[יש נוהגים לומר "עלינו לשבח" אחרי קידוש לבנה. שלא יראה כאילו אנו נותנים כבוד ללבנה].

ליל שישי - אור לז‘ במרחשון: בתפילת העמידה בערבית מתחילים לשאול על הגשמים ואומרים ברכת ”ברך עלינו“ במקום ”ברכנו“ [והאשכנזים אינם משנים כל הברכה רק אומרים ”ותן טל ומטר לברכה“ במקום ”ותן ברכה“]. אם שכח לומר טל ומטר, ונזכר לפני שאמר ”ברוך אתה ד‘“, יאמר במקום שנזכר, ואם כבר אמר ”ברוך אתה ד‘“, יאמר ”ותן טל ומטר“ בברכת ”שמע קולנו“. נזכר לאחר שגמר ”שמע קולנו“, יאמר קודם ברכת ”רצה“. ואם נזכר אחר שהתחיל ”רצה“, חוזר לברכת ”ברך עלינו“. ואם נזכר אחר שהשלים את תפילתו ואמר ”יהי לרצון“, אפילו אם עדיין לא עקר את רגליו חוזר לראש התפילה. אם נסתפק אם שאל טל ומטר, עד שלשים יום (ו‘ בכסלו) הוא בחזקת שלא שאל, וחוזר.

שבת קדש - פרשת לך לך - ח‘ במרחשון: מפטירים: “למה תאמר יעקב“ (ישעיה מ,כז) עד ”בקדוש ישראל תתהלל ” (מא,טז). [ולפני החזרת ספר התורה נוהגים לברך את המתענים תענית שני חמישי ושני, ובעניית אמן בדעה להתענות הרי הוא מקבל את התענית. ואם יש בבית הכנסת חתן או בעל ברית יברכו את המתענים במנחה].


יום שני - י‘ במרחשון - תענית שני קמא: [יש הנוהגים להתענות תענית ”שני חמישי ושני“ (בה“ב) בשבוע שאחר חודש תשרי, ויום זה הוא תענית שני קמא. צריך לקבל על עצמו התענית ביום ראשון במנחה. וכשקיבל על עצמו במנחה חייב להתענות, אך אם יש סעודת מצווה (כברית מילה או פדיון הבן) ורוצה לאכול מותר לו. גם אלו שאינם מתענים, נוהגים לומר סליחות לשני קמא. ו“אבינו מלכינו“. אם יש חתן או ברית מילה מקצרים בסליחות ואומרים עד ”הרחמים והסליחות“, והחתן אן בעל הברית אינם אומרים כלל את הסליחות. קריאת התורה בשחרית בפרשת השבוע (וירא), ובמנחה אם היו עשרה מתענים קוראים ”ויחל“, ומפטירים: ”דרשו ד‘ בהימצאו (ישעיהו נה), והכהנים עולים לדוכן].

יום חמישי - י“ג במרחשון - תענית חמישי: [נוהגים כמו ביום שני. ואומרים הסליחות המיוחדות ליום חמישי. ואם אין עשרה מתענים, אומרים ”תפלת צבור“ במקום ”תענית צבור“, וכן אין אומרים ”הקדשנו צום“ אלא ”הקדשנו תפלה“].

שבת קדש - פרשת וירא - ט“ו במרחשון: מפטירים ”ואישה אחת“ (מלכים ב ד,א) עד ”ותאמר שלום", (פסוק כג).[והאשכנזים ממשיכים עד ”ותשא את בנה ותצא“] (פסוק לז).

יום שני - י“ז במרחשון - תענית שני תנינא: [נוהגים כבשני וחמישי הנ“ל. ואם אין עשרה מתענים אין אומרים ”צום שני חמישי ושני“ אלא ”תפילת שני חמישי ושני“].

שבת קודש - פרשת חיי שרה - כ“ב במרחשון: מפטירים: ”והמלך דוד זקן“ (מלכים א, א) עד ”יחי אדוני המלך דוד לעולם“ (פסוק לא).

יום חמישי - כ“ז במרחשון: יש נוהגים להתענות ביום זה [ואומרים תפילת יום כיפור קטן מוקדם במנחה] ואומרים תחנון במנחה.

שבת מברכים
שבת קודש - פרשת תולדות - כ“ט במר חשון: מפטירים ”ויאמר לו יהונתן מחר חודש“ (שמואל א‘ כ. י“ח) עד סוף הפרק.

מברכים החודש: ראש חודש כסלו יהיה ביום ראשון, ומולדו: שב"ק שעה 9 ו46- דקות, ו17- חלקים. [אין אומרים ”אב הרחמים“ והזכרת נשמות] במנחה אין אומרים ”צדקתך“.

הלכות שביעית
שאלת היתר המכירה
עם התפתחות היישוב היהודי בארץ הקודש לפני למעלה ממאה שנה, החלה בעית קיום המצווה לכל הלכותיה, המצב הכלכלי בארץ היה גרוע ביותר, הארץ היתה דלה ופירותיה מועטים. גדולי הדור בתקופה ההיא מצאו היתה ע"י מכירת הארץ לגויים. היתר זה הינו מסובך מאד ואף בזמנו לא הועילה המכירה להפקיע כל דיני שביעית.
היתר זה שניתן היה רק משום שעת הדחק ולא היתה כל כוונה מצד המתירים להתיר כל עבודה שהיא. בנוסף לכך חשוב לדעת כי הרבה מגדולי ישראל חלקו על היתר זה, ואף שאין אנו נכנסים כאן לויכוח הלכתי בענין זה, הרי גם המתירים הדגישו בפסקיהם שההיתר הוא "הוראת שעה" וכל מי שיחמיר וישבות בשנה השביעית מכל המלאכות כדין וכמשפט הרי זה משובח, ונכלל בין אלה שחז"ל מכנים אותם "גבורי כח עושי דברו".
לזאת יש לדעת כי מי שיש לו גינה פרטית, הרי אין אפילו לדעת המתירים כל צד היתר לעבודה האסורה בשנה השביעית ויש לנהוג ככל הדינים דלהלן.

חרישה
א. אסור לחרוש את האדמה בשנת השמיטה, וכמו כן אסור להכשיר את הקרקע לצורך זריעה ונטיעה.
ב. אסור לחפור סביב האילן, אולם אם חפר קודם שביעית ונסתם מותר לחזור ולחפור.
ג. מותר לחפור שלא לצורך זריעה, אבל לא יוציא את העפר לרשות הרבים אלא ישאירנו בחצרו.
ד. אסור לחפור חריץ בין שדהו לשדה חבירו, אבל מותר לחפור בין שדהו לשדה הנכרי או לרשות הרבים.

ניכוש
ה. אסור לעקור את העשבים הרעים, וכן אסור לחתוך למעלה את העשבים הרעים.
ו. עשבים רעים שמסביב לאילן שגורמים נזק לאילן מותר לעקרם שלא בדרך חרישה, ויש לשאול שאלת חכם בכל מקרה.
ז. אסור לשרש אילנות מן הארץ, אך מותר לקצוץ מעל האדמה ולהשאיר את השרשים.

זריעה ונטיעה
ח. אסור לזרוע זרעים וירקות ופרחים.
ט. איסור הזריעה הוא בין בקרקע ובין בעציץ ואפילו בעציץ הנמצא בתוך הבית. ואם העציץ אינו נקוב יש מתירין בתוך הבית.
י. אסור לנטוע אילן, אפילו אילן סרק.
יא. כמו כן אסור להבריך או להרכיב.
יב. אסור להעביר שתילים ממקום למקום אפי' אם עוקר השתילים עם גוש אדמה, וכמו כן אין להוציא עציץ מן הבית החוצה, והעובר דירה יעשה שאלת חכם.

זיבול
יג. אסור לזבל בשנת השמיטה . אלא אם יגרם נזק ניכר אם לא יזבל.
יד. אסור להוציא זבלים מחצרו לתוך שדהו אפילו אם אינו מתכוון לזבל.

השקאה
טו. אסור להשקות בשביעית אם מתכוון לזרז בכך את הצמיחה או להגביר את עסיסיות הפרי.
טז. אם יש חשש שהעץ יתייבש, או שרוב הפירות יפסדו אם לא ישקוהו- מותר להשקות.
יז. גם כשמותר להשקות ראוי להשקות רק כפי הצורך.
יח. דשא שנזרע לנוי בגינת הבית אין להשקות כמו בכל השנים, אלא רק כשנראה שהדשא מאבד את הברק, וניכר שהוא מתחיל להתייבש, ואז משקה רק כפי הצורך.

זמירה
יט. אסור לזמור ענפי האילן בין בגפנים ובין בשאר האילנות.
כ. האיסור הוא בין אם קוצץ ענף אחד מבין שנים שלא יהיו סמוכים זה לזה ובין אם קוצץ ענפים המכבידים על האילן.
כא. מה שנוהגים לקצוץ זמורות הגפנים בשנה ראשונה עד העין הראשון ובשניה עד העין השני וכו', כל זה אסור בשביעית.
כב. מותר לקצוץ כל הענפים ולהניח רק את הגזע.
כג. מותר לקצוץ ענפים אם צריך את הענפים, ואז רצוי להזהר שלא יקצוץ בדרך זמירה באופן המועיל לאילן.
כד. מותר לגזום גדר חיה אם הכוונה לשם נוי, וכן מותר לכסח דשא לכוונה זו.

ריסוס
כה. אסור לרסס את האילנות בשנת השמיטה, אולם אם נראה חשש רציני להפסד גדול מותר לרסס כפי הצורך.

קצירה ובצירה
כו. קצירה ובצירה בשנת השמיטה צריכה להיעשות בשנוי, כלומר, אין לקצור כמות גדולה, וכן ראוי שלא יקצור ולבצור בכלים שרגיל לעבוד בהם כל השנה.

עציצים
כז. אסור לזרוע או לשתול בעציץ העומד מחוץ לבית בין אם הוא נקוב בין אם אינו נקוב.
כח. מרפסת פתוחה ואדנית שמונחת על אדן החלון מבחוץ דינם כמו חוץ לבית.
כט. עציץ שעומד בתוך בית אם הוא בקומת קרקע אזי אם העציץ נקוב אסור לזרוע ולשתול בו ואם אינו נקוב או שהוא נקוב ומונח על צלחת מותר. ואם אינו בקומת קרקע מותר לזרוע ולשתול בו אפילו אם הוא נקוב.
ל. אסור להוציא עציץ מתוך הבית למרפסת פתוחה או לחצר, אבל מי שעובר דירה מותר לו להעביר את העציצים מפני שאין כוונתו להשביח.
לא. אסור לקנות עציץ שנשתל בו בשביעית.
לב. מותר לקנות פרחים שלא גדלו באיסור ולהניחם באגרטל.

איסור ספיחין
לג. פירות האדמה כירקות תבואה וקטניות שגדלו בשנת השמיטה בשדה של יהודי אפילו גדלו שלא באיסור אסורים באכילה לעולם.
לד. תבואה וקטניות אסורים באכילה אפילו אם נזרעו לפני השמיטה אם הגיעו לשליש בשנת השמיטה.
לה. ירקות נאסרים באכילה רק אם התחילו לצמוח בשמיטה, אבל אם זרע והתחילו לצמוח לפני השמיטה אין בהם איסור ספיחין.
לו. פירות הגדלים על אילן אין בהם איסור ספיחין, אולם רבים מחמירים שלא לאכול פירות שיש בהם קדושת שביעית אם הבעלים לא הפקירו את שדותיהם כדין או שעבדו בהם בשנת השמיטה באיסור.

דיני קדושת שביעית
לז. ירקות שהתחילו לצמוח בשנה השישית ותבואה וקטניות שהביאו שליש בשנה ששית, ולקטו אותם מן השדה אחרי ר"ה בשנת השמיטה אינם אסורים באכילה, אך יש לנהוג בהם קדושה כדלהלן.
לח. פירות האילן שחנטו (-פריחת הפרי) בשביעית, יש לנהוג בהם קדושה, גם אם נלקטו אחרי שנת השמיטה.
לט. פירות וירקות של גויים לפי דעת רבני ירושלים אין צריך לנהוג בהם קדושה (ויש מקומות שמחמירים בזה כדעת החזון איש).

הפסד
מ. פירות וירקות שחלה עליהם קדושת שביעית אסורים ב"הפסד ובסחורה" דהיינו לנהוג בהם בבזיון או לקלקל אותם או לסחור בהם כפי שיבואר להלן:
1. אין לקלקל בידיים פירות וירקות חיים או מבושלים, כמו כן הקליפות והגרעינים הראויים למאכל לבעלי חיים אין לקלקלם בידיים, כגון לזרוק אותם לאשפה, כי בכך גורם להרקבתם. משום כך כורכים אותם בשקית ניילון ואז מותר לזרקם. אולם מדקדקים לייחד פח או שקית ניילון מיוחדים לפירות וירקות וקליפותיהם, ורק כאשר הם רקובים זורק את השק לאשפה.
2. ירקות ופירות המיוחדים למאכל אדם אסור להאכילם לבעלי חיים.
3. ירקות ופירות שרגילים לרסקם כמו תפוחי-אדמה, גזר, עגבניות, ובננות, מותר לרסקם ואין זה נקרא מפסיד פירות שביעית, וכן מותר לסחוט מיץ מפירות שרגילים לסחטם. אך אין עושים בהם שימוש אחר שאינם עומדים לכך בדרך כלל, כגון ירקות שדרך לאכלם חי, אין אוכלים אותם מבושל וכדומה.
4. אין להשתמש בפירות שביעית לצורך ניקוי כגון חומץ הדרים ומיץ לימון.
5. מותר להדליק נרות שבת בשמן של שביעית, אבל נרות חנוכה אסור וכן אין להדליק בשמן זה נרות נשמה.

סחורה
אסור למכור ולקנות פירות וירקות שחלה עליהם קדושה שביעית משום "איסור סחורה". כמו כן אסור לשקול פירות שביעית – כיצד יעשה?
אם יש לו אפשרות ייקח את הפירות או הירקות באומדן שלא במשקל וישאל את המוכר על מחירם בלי לשקול. וגם אז לא ישלם במקום אל בהקפה, וישלם אחר שהפירות או הירקות נאכלו.
עצה אחרת היא לקנות "בהבלעה": דהיינו, שקונה מצרכים אחרים שאין עליהם קדושת שביעית, וישלם עבור המצרכים הללו מחיר גבוה יותר שיכסה גם את מחיר הפירות והירקות, אותם הוא מקבל במתנה.
לאור כל האמור לעיל מן הראוי שלא לקנות בשנת השמיטה אלא בחנויות שיש להם הכשר מוסמך, שם מוכרים מפירות וירקות של גויים או משל יהודים במסגרת "אוצר בית דין" שאין עליהם איסור סחורה. (איסור הפסד הפירות ישנו גם בחנויות של "אוצר בית דין" אבל אין איסור בתוצרת ערבית לדעת רבני ירושלים).


 לוח השמיטה

במדור זה הננו מפרסמים בעז"ה מדי חודש בחדשו רשימת פירות, ירקות וקטניות שיש עליהם דיני שביעית, ועל אלה שאינם מזדקקים להיתר המכירה להזהר בהם:

פירות
כל פירות האילן אין בהם עדיין דיני שביעית חוץ מאתרוג שיש מחמירים לנהוג בו קדושת שביעית אם נלקט אחרי ראש-השנה.

ירקות
איסור ספיחין
הירקות דלהלן אם הם מתוצרת ישראל אסורים באכילה מהתאריך המצוין:
חסה - ג' בחשון (27.10.14)
צנונית - ט"ו בחשון (8.11.14)

קדושת שביעית
שאר ירקות שאינם מוזכרים לעיל מותרים עדיין באכילה, אולם כל אלה המצויים בשוק הם בחזקת שנלקטו אחרי ר"ה, ואם הם מתוצרת ישראל יש בהם קדושת שביעית (ויש מחמירים כדעת ה"חזון-איש" שגם אם הם של גויים יש בהם קדושה).
גם הירקות הנזכרים לעיל - לפני התאריכים הנ"ל יש בהם קדושת שביעית.

קטניות
איסור ספיחין
הקטניות דלהלן אם הן מתוצרת ישראל אסורים בחודש זה באכילה (ואם הם מתוצרת גוי מותרים, אבל לנוהגים כה"חזון-איש" יש לנהוג בהם קדושת שביעית):
* אפונה בתרמיל
*פול בתרמיל
*תירס אשבולים
הגידולים ברשימה דלהלן הם מתוצרת חוץ ואין בהם כל דיני שביעית:
אורז, חרדל, כוסמת, לוביה (רוביה), סויה, סוכר, פול קטן, פרג, שיבולת שועל, שעועית יבשה.
כל התאריכים הם על-פי "לוח התאריכים" של "המכון לחקר החקלאות על-פי התורה".


הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד
יד לאחים – לא מוותרים על אף יהודי - טל: 03-6154100