הפעל עצור
  • לא מוותרים

לוח החודש - מפעל ההלכה הקיים למעלה מחמישים שנה

יוצא לאור ע"י ארגון פעילים "יד לאחים"

     
הלכות החודש - ניסן
לנוהגים בשיטת מרן המחבר זצ“ל
[ההלכות בתוך סוגרים מרובעים הן כפי דעת הרמ“א וכמנהג אשכנז]

המולד:  יום שישי שעה 12 ו 43 דקות ו 3 חלקים
תחילת זמן קידוש לבנה למנהג ספרד: ליל חמישי אור לז' באדר משעה 12:00

סוף זמן קידוש לבנה:   ליל שישי יד בניסן, ומי שנאנס ולא קידש עד אז, יכול לקדש בליל הסדר, אך בלי ברכה.

שבת קודש פרשת ויקרא - פרשת החדש - ראש חדש

ערבית:   קודם ערבית אומרים הספרדים "ברכי נפשי", מתפללים תפלה של שבת ואומרים "יעלה ויבוא".

שחרית: 
  בתפילת העמידה אומרים "יעלה ויבא". אחר חזרת הש"ץ אומרים חצי הלל. קדיש תתקבל שיר של יום ומוציאים שלשה ספרי תורה. בראשון קוראים ששה קרואים בפרשת ויקרא, בשני קורא אחד בשל ראש חודש, ומתחילים "וביום השבת". מניחים את הס"ת השלישי ואומרים חצי קדיש, וקוראים בשלישי למפטיר בפרשת בא "ויאמר יי... החדש הזה" (שמות יב, א) עד "תאכלו מצות" (פסוק כ), ואומרים שוב חצי קדיש [והאשכנזים אינם אומרים] מפטירים "כל העם הארץ" (יחזקאל מה, טז) עד "איש מאחזתו" (מו, יח) [אין אומרים "אב הרחמים" והזכרת נשמות].

מוסף: מתפללים תפלת מוסף של שבת ור"ח, בה אומרים "אתה יצרת" אם טעה והתפלל תפילה רגילה של מוסף, ונזכר לפני שעקר רגליו, חוזר ל"אתה יצרת" ואם נזכר אחר שעקר רגליו, חוזר לראש התפלה.

במנחה: אין אומרים "צדקתך".
מראש חדש ניסן עד י"ג בו נוהגים לקרוא בתורה בכל יום בלי ברכות אחרי תפילת שחרית בפרשת הנשיאים (פרשת נשא) וקוראים בכל יום נשיא אחד וביום י"ג קוראים מתחלת פרשת "בהעלותך" עד "כן עשה את המנורה". (יש שאינם נוהגים לקרוא בתורה אלא מתוך החומש, ויש שאינם נוהגים לקרוא כלל).
בכל חדש ניסן אין אומרים תחנון (נפילת אפים) ו"יהי רצון" שאחרי קריאת התורה, ואין מזכירים נשמות, אבל אומרים "אל ארך אפים", ולמנהג הספרדים אין אומרים "למנצח יענך" ו"תפלה לדוד". בשבתות של חדש זה אין אומרים בשחרית "אב הרחמים", ובמנחה אין אומרים "צדקתך".
אין מתענים בניסן אלא חתן הנוהג להתענות ביום חופתו ותענית חלום והבכורים בערב פסח, ויש מהספרדים שנוהגים להתענות גם ביום הזכרון לאב או לאם ובערב ר"ח אייר.

שבת קודש פרשת צו - ח' בניסן - שבת הגדול: 
מפטירים: "וערבה לה'" (מלאכי ג) עד הסוף, וחוזרים וקוראים פסוק אחד שלפני הפסוק האחרון: "הנה אנכי שלח לכם" ויש קהילות שקוראים הפטרת צו: "כה אמר ה'" (ירמיה ז, כא) עד "נאם ה' צבאות " (ח, ג), ומדלגים וקוראים פסוקים כב ו - כג מפרק ט. [אין אומרים אב הרחמים והזכרת נשמות].
ונוהגים שהרב דורש בשבת זו בפני הציבור בבית הכנסת בהלכות חג הפסח.
[במנחה מפסיקים לומר "ברכי נפשי", ואומרים את ההגדה עד "לכפר על כל עונותינו" (ויש שאין נוהגים לאמרה)].
במוצאי שבת, אין אומרים "ויהי נועם" "ואתה קדוש" (ולמנהג המקובלים אומרים).

יום ששי י"ד בניסן - ערב פסח: בדיקת חמץ:
ביום חמישי בערב מיד לאחר צאת הכוכבים ואחרי תפילת ערבית בודקים את החמץ, ואין לעשות שום מלאכה או לאכול לפני הבדיקה, ואפילו לעסוק בתורה אסור עד שיבדוק. וכשיש שיעור קבוע אין לבטלו.

בודקים לאור נר של שעוה עם פתילה אחת (ולא נר הבדלה וכן לא בפנס) ובדיעבד אם לא השיג נר שעוה יכול לבדוק בנר של חלב ויש לבדוק את כל החדרים אפילו אם הם נקיים ביותר ובכל מקום שעלול להמצא שם חמץ אפילו במקרה - חייב לבדוק. לכן צריך לבדוק תחת המטות והארונות וכל הכלים שבבית, ואף על גג הארונות. ולא יחוס אדם על טרחתו כי "לפום צערא אגרא" במיוחד יש להקפיד לבדוק בכיסי הבגדים, בתיקים ובילקוטים שהם מקומות שרגילים להכניס בתוכם חמץ.

חנויות ומשרדים וכדומה חייבים בבדיקה על ידי האחראים עליהם, וכן על השמשים לבדוק בבתי הכנסת בברכה (ויש שאינם מברכים, אלא סומכים על הברכה שברכו בביתם), אבל אינם צריכים לבטל את החמץ מאחר שאינו שלהם. לפני הבדיקה יצניע את החמץ שרוצה לאכול בערב ולמחרת בבוקר. ונוהגים לפזר בבית עשרה פתיתי חמץ מלחם קשה (שלא יתפזר), ואוספם בבדיקתו ומניחם במקום שמור עד לביעור למחרת.

לפני הבדיקה יברך הבודק: "ברוך אתה ה' א' מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו על ביעור חמץ" ויכוין בברכה על הביטול בלילה ועל השריפה וביטול ביום ואם בני הבית או אחרים מסייעים לו בבדיקה ישמעו הם את הברכה ויכוונו לצאת, והמברך יכוין להוציאם ואסור לדבר בין הברכה לתחילת הבדיקה, ואם דיבר שלא בענין הבדיקה חוזר ומברך. ועד גמר הבדיקה אין לדבר אלא לצורך הבדיקה, אך אם דיבר - אין חוזר ומברך. אם שכח לברך יברך כשיזכר כל זמן שלא גמר את הבדיקה.

אם בעל הבית אינו יכול לבדוק או שלא יהיה בבית בזמן הבדיקה, יעשה שליח שיבדוק במקומו ואז מברך השליח. אשה שהיא לבדה בבית חייבת לבדוק או שתעשה שליח שיבדוק בשבילה.

לאחר הבדיקה יבטל בעל הבית את כל החמץ שאינו יודע על קיומו ויאמר את הנוסח "כל חמירא" שנמצא בסידורים, ואם אינו מבין את פירוש המלים הארמיות יאמר בכל לשון שהוא מבין: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא בערתיו, יבטל ויהא כעפר הארץ".


שחרית:
מקדימין לתפילת שחרית, כדי שיספיק לגמור אכילת חמץ ושריפתו בזמן. ב"איזהו מקומן" אין אומרים "יהי רצון כאלו הקרבתי תודה" ואין אומרים "מזמור לתודה" ותחנון ולא "למנצח" (ולמנהג המקובלים אומרים "מזמור לתודה").
תענית בכורות: יש בכורים שנוהגים להתענות בערב פסח, ואומרים המתענים במנחה "עננו" אבל לא בחזרת הש"ץ אפילו יש עשרה מתענים. (ויש הנוהגים להתענות עבור הבן הבכור כשהוא עדיין קטן). וכבר נתפשט המנהג שהבכורים משתתפים בסעודת מצוה, כגון מילה או סיום מסכת, ואוכלים מסעודה זו, ועל ידי כך מותרים לאכול כל היום. אך בסעודת סיום מסכת יש לבכורים לשמוע ולהבין את הסיום, וישתדל המסיים להסביר את מה שאומר כדי שיבינו.

שריפת חמץ: אחרי אכילתו בבוקר יבער את החמץ מרשותו וישרפנו ואחרי השריפה יבטל את החמץ שנית, בביטול זה הרי הוא מבטל ומפקיר את כל החמץ הנמצא ברשותו, ויאמר נוסח "כל חמירא" שבשריפת חמץ, ואם אינו מבין את פירוש המלים הארמיות יאמר: "כל חמץ ושאור שישנו ברשותי שראיתיו ושלא ראיתיו שביערתיו ושלא ביערתיו יבטל ויהא הפקר כעפר הארץ".
מי שיש לו חמץ או תערובת חמץ שאינו יכול לבערם, צריך למוכרם במכירת חמץ קודם זמן איסורם, ויש לשאול לרב כיצד לנהוג במכירה ומה צריך למכור, ולא ימכור את החמץ אלא למי שמוסמך על כך על ידי רבנות מוסמכת.


סוף זמן אכילת חמץ בערב פסח - שעה 10:05 בבוקר
סוף זמן שריפת החמץ בערב פסח - שעה 11:24 בבוקר


 

לאחר חזרת הש“ץ אומרים תחנון, נפילת אפים וסליחות המיוחדות ליום זה [אבינו מלכנו]. אם יש חתן או מילה וכדומה בבית הכנסת, שאין אומרים תחנון, מכל מקום אומרים את הסליחות [והחתן או בעל המילה לא יאמרו הסליחות. והקהל מקצר בסליחות].
אחרי הסליחות מוציאים ספר תורה וקוראים ג‘ גברי בפרשת ”ויחל“. ונכון שיהיו בשעת קריאת התורה עשרה מתענים שלא שמעו עדיין קריאת התורה, ואם אין עשרה מתענים בבית הכנסת - די בשבעה מתענים לקריאת התורה. אבל אם אין אפילו שבעה מתענים, לא יקראו בתורה.
מי שאינו מתענה - אינו עולה לתורה ביום התענית, וכהן שאינו מתענה, יצא בשעה שקורא הגבאי לכהן, ויקראו במקומו לישראל. [ובדיעבד אם קראו בשמו ובשם אביו למי שאינו מתענה ביום הקריאה בשחרית עולה ומברך]. ונכון גם שלא יקרא בתורה מי שאינו מתענה.
אחרי קריאת התורה - חצי קדיש, אשרי, ובא לציון וכו‘. והספרדים אומרים מזמור ”למנצח על אילת השחר“ (תהילים כב)


ביעור מעשרות
השנה היא שנת שמיטה, ויש לקיים בשנה זו מצות בעור מעשרות, דהיינו מי שיש בידו פירות שאינם מעושרים חייב להפריש כל המתנות, ולתת מעשר עני לעניים, ולפדות את המעשר שני על מטבע, ואת המטבע יש לאבד ע"י שיעקם את המטבע או יזרקנו לים הגדול. זמן קיום מצוה זו הוא בערב פסח.
עבר ולא ביער ביום זה יבער מתי שיזכור, ולא יאוחר מערב שביעי של פסח.


 

נוהגים להקדים תפילת המנחה ואומרים "סדר קרבן פסח" ורבים נוהגים לאפות אחר מנחה מצות מצוה (שלוש מצות עבור ליל הסדר), ויזהרו שרק גדולים יתעסקו באפיה, ואומרים בשעת האפיה הלל בלא ברכה. משעה עשירית (בערך 1:45) אסור לאכול מצה עשירה, שהיא מצה שנילושה במי פירות, וגם שאר מאכלים כגון פירות או ירקות לא ירבה באכילתם, כדי שיוכל לאכול בלילה מצה לתיאבון.
במשך שעות אחרי הצהריים מכינים ומסדרים את כל הדרוש ל"סדר", וצריך לזכור במיוחד לברור בערב החג את עלי החסה והסלרי מהתולעים המצויות בהם כי באכילת כל תולעת עוברים בחמישה לאוין.
מכיון שליל הסדר בשנה זו חל בשבת, יש להכין את מי המלח ביום ששי, וגם את היין ששמים בחרוסת יש להשים אז. ואם שכח להכין מבעוד יום, יעשה בלילה מי מלח בצמצום רק בכמות הנחוצה, ואת החרוסת יעשה בדרך שינוי, דהיינו לא יתן את היין בחרוסת, אלא ישים את היין בכלי ואח"כ יתן לתוכו את החרוסת. ולובשים בגדים נאים לכבוד יום טוב.

שבת קודש ט"ו בניסן - חג הפסח: הדלקת הנרות: הנשים מדליקות לפני כניסת השבת נרות לכבוד שבת ויום טוב, ומברכות "להדליק נר של שבת ויום - טוב" (ויש שנוהגות לברך גם ברכת "שהחיינו").
 
קבלת שבת: אומרים "מזמור לדוד", ו"לכה דודי". ויש נוהגים לומר גם "לכו נרננה". ואומרים "מזמור שיר ליום השבת", "יי מלך", ואין אומרים "במה מדליקין". [ויש מבני אשכנז שאין אומרים את המזמורים "לכה דודי" כלל רק "מזמור שיר ליום השבת"].

ערבית: לפני ערבית אומרים הספרדים "הודו לה'" (תהלים קז.) לפני העמידה אומרים "ושמרו" "וידבר משה" תפילה של יום טוב. ומזכירים של שבת. אחרי העמידה אומרים הלל שלם, ומברכים בתחלה "לגמור את ההלל" [והאשכנזים אומרים "לקרוא את ההלל"], ויש להזהר שלא לדלג על שום מלה מההלל. אחרי הלל אומרים קדיש תתקבל, והספרדים אומרים "בצאת ישראל" קדיש, עלינו. ויש נוהגים לומר "יגדל". אחרי התפילה ממהרים לבוא הביתה ולהתחיל מיד בעריכת הסדר (אבל שיהיה כבר לילה ודאי) בכדי שיהיו הילדים ערים בשעת אמירת ההגדה.
הלכות ומנהגי הסדר - עדה עדה ומנהגה. ויש לזכור בקידוש ובברכת המזון להזכיר של שבת.


סוף זמן אכילת האפיקומן - בשעה 12:42



בק"ש שעל המיטה מברכים ברכת "המפיל" וקוראים פרשה ראשונה של "קריאת שמע", ואילו שאר הפסוקים נוהגים שלא לומר, כי ליל שימורים הוא לבני ישראל (ומי שנוהג לקרוא בכל לילה גם פרשת "והיה אם שמוע" ופרשת "ויאמר", יקראם גם בלילה זה).

שחרית: תפילת של שבת ויום טוב, אחרי "יושב בסתר" אומרים הספרדים "הודו לה'" (תהילים קז). לאחר חזרת הש"ץ אומרים הלל שלם בברכה. קדיש תתקבל. [והאשכנזים קוראים שיר השירים, ויש שקוראים מתוך מגילה כשרה ומברך הקורא: "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו", ומוציא את השומעים]. מוציאים שני ספרי תורה (אין אומרים י"ג מדות ו"רבונו של עולם"), בראשון קוראים שבעה קרואים בפרשת בא מ"משכו וקחו לכם" (שמות יב, כא) עד סוף פרק יב, ואומרים חצי קדיש, וקוראים בס"ת שני למפטיר בפרשת פינחס (במדבר כח, טז) "ובחודש הראשון", ואומרים שוב חצי קדיש [והאשכנזים אינם אומרים]. קוראים הפטרת "בעת ההיא" (יהושע ה, ב) עד "אין יוצא ואין בא" (סוף הפרק), ומוסיפים פסוק "ויהי ה' את יהושע" (סוף פרק ו) [והאשכנזים אינם מוסיפים]. בברכת ההפטרה מזכירים של שבת ושל יום טוב.

מוריד הטל: לפני מוסף אומרים תיקון הטל [תפלת טל - ויש מהאשכנזים שאומרים התפילה בחזרת הש"ץ]. ופוסקים מלומר "משיב הרוח ומוריד הגשם", ואומרים "מוריד הטל". מי ששכח ואמר "משיב הרוח": אם נזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה'", חוזר ל"אתה גבור"; ואם אמר "ברוך אתה ה'", מסיים "למדני חוקיך" וחוזר ל"אתה גבור" ; ואם סיים את הברכה ("מחיה המתים"), יחזור לראש התפילה ; ואם הוא מסתפק ואינו יודע אם אמר "משיב הרוח" או שאמר "מוריד הטל", הרי עד שלושים יום הוא מוחזק שאמר "משיב הרוח" וחוזר לראש התפילה. [בחזרת הש"ץ של מוסף קודם "ותחזינה" אומרים "ותערב"].

מנחה: קוראים בתורה שלושה קרואים בפרשת שמיני. ומתפללים תפלה של יום טוב ומזכירים שבת. קדיש תתקבל. הספרדים אומרים "בצאת ישראל". "עלינו".

ערבית מוצאי יו"ט: אין מאחרים כל כך להתפלל תפילת ערבית. הספרדים אומרים לפני ערבית "הודו לה'" (תהלים קז) (וכן בכל לילות חוה"מ), ואומרים "אתה חוננתנו".
מתפילה זו פוסקים מלומר "ברך עלינו" ואומרים "ברכנו". שכח ולא אמר "ברכנו"; אם נזכר לפני שסיים תפילת העמידה, חוזר ומתחיל מתחילת "ברכנו"; ואם נזכר לאחר שסיים את התפילה, חוזר לתחילתה. [והאשכנזים מפסיקים לומר "ותן טל ומטר לברכה" ואומרים "ותן ברכה", ואם טעה ואמר "טל ומטר", אפילו נזכר תוך כדי דבור חוזר לתחילת הברכה; ואם אמר "ברוך אתה ה'", מסיים "למדני חוקיך" וחוזר לתחילת הברכה. התחיל "תקע בשופר": כל זמן שלא עקר רגליו, חוזר ל"ברך עלינו"; ואם עקר רגליו, חוזר לראש התפילה]. אם מסופק כיצד אמר, הרי עד שלושים יום לאחר מוצאי יו"ט הראשון חוזר לראש התפילה, כי חזקה שאמר כפי שרגיל.
אומרים "יעלה ויבוא" (וכן בכל תפלות החג). אם שכח לומר ונזכר לפני שעקר רגליו, חוזר ל"רצה"; ואם עקר רגליו, חוזר לראש התפילה.
אין אומרים "ויהי נועם" "ואתה קדוש", ואומרים קדיש תתקבל, ומתחילים לספור ספירת העומר, "עלינו". הבדלה כבכל מוצאי שבת.



 הלכה למעשה

כשרות בפסח

הכשרת כלים

דיני הכשרת כלים מרובים הם. יש כלים שאין אפשרות להכשירם (כמו כלי חרס, חרסינה, וכדומה - אפילו אם עשויים מחומרים אלה רק בחלקם), וישנם כלים שאפשר להכשירם אולם צריך לדעת את אופני ההכשרה, לכן יש לפנות לרב מוסמך שיורה את אופני ההכשרה.

כלים שמשתמשים בהם כל ימות השנה בחמץ, אסור להשתמש בהם בפסח, משום שבלוע בהם חמץ, ועל כן מי שידו משגת ויכול לקנות מערכת כלים מיוחדת בשביל פסח הרי זה משובח. ויש לזכור שאם הכלים הם מתוצרת של גויים יש להטבילם במקוה.

אך מי שאין ידו משגת יכול להשתמש בכלי החמץ ע"י שיכשירם לפסח קודם זמן איסור הנאה מן החמץ (בשעה 11:24 לפי שעון קיץ).

הכשרת המטבח
השיש והכיור: ראוי לכסות את השיש בפח או בשעוונית חדשה לפסח. אך יש גם אפשרות להכשירו ע"י שישפוך מים רותחים על השיש ויעביר על המים (תוך כדי רתיחתם שלא יספיקו להתקרר) ברזל מלובן באש, וכן יעשה בכיור, אולם שיש מאבן טחונה, יש לשאול שאלת חכם אם מועיל עירוי כזה.

שולחן האוכל: ראוי לנקות היטב את השולחן ולפרוס עליו מפה חדשה, אך יכול להכשירו ע"י עירוי מים רותחים (וא"צ ברזל מלובן).

מקרר: אין צריך הכשר אך ינקה היטב את כל פינות המקרר במים חמים. וראוי לכסות את האיצטבאות בצפויים מיוחדים לפסח.

מיקסר: ראוי שלא להכשירו לפסח, משום שאבק נכנס לתוך המכונה. אך אם המכונה סגורה היטב שאין חשש לזה, יכול לנקות היטב את המיקסר וישתמש בו בפסח.

מטחנה: מכונה שטוחנים בה בשר או דגים יכול לפרקה ולנקות כל חלק, להלבינו מעט ולהגעילו במים רותחים, אך ראוי שיקנה מטחנה מיוחדת לפסח.

כיריים של גז: את המבערים (שהאש בוערת עליהם) יש לנקות ולנקר היטב בחומרי ניקוי ובמים רותחים מבפנים ומבחוץ. המסגרות עליהן עומדים הסירים צריך ללבן על האש או לקנות חדשות, ומכל מקום כדאי לקנות פח מיוחד לכיסוי הגז ואז אפשר להוריד לגמרי את המסגרת.
את כל החלקים שאפשר לפרק, צריך לפרק ולנקותם היטב - היטב. יש להגעיל את המגש שמתחת לכיריים או להסירו (יש לזכור לסגור את הברז הראשי מטעמי בטיחות).

גריל / כיריים חשמליות / תנור אפיה: ראוי שלא להשתמש בהם בפסח, אך יש אפשרות להכשירם על ידי שישאיר את הכיריים דלוקים במשך כמה שעות עד שיגיעו לשיא הרתיחה שלהם, ואת המסגרת יש ללבן. וכן תבניות אפיה יש להכשיר רק על ידי ליבון.

פלטה של שבת: יש לנקותה היטב ולערות עליה מים רותחים מכלי ראשון ולהדליקה למשך כמה שעות, ואח"כ כדאי לעטוף אותה בנייר כסף. (מי שידו משגת יקנה פלטה מיוחדת לפסח).

כשרות המאכלים
אף שיש להיזהר בכל ימות השנה לדקדק על כשרות המאכלים נהגו ישראל במשנה זהירות בימי פסח שבודקים כל שיעלה על שולחנם בחג המצות שיהא ללא כל חשש חמץ. לאור העובדה שמוצרים רבים מיוצרים כיום מחומרים שונים שלא ידוע טיבם לציבור הרחב, הרינו מביאים בזה את הדברים שיש חשש חמץ או שטעונים הכשר מיוחד לפסח, אולם הננו להדגיש כי אלו אינם אלא דוגמאות, וכל מצרך ומצרך שקונים צריך שיהא עליו הכשר מיוחד לפסח מרב מוסמך.
וצריכים בעלי החנויות לזכור לעשות "מכירת חמץ" על החמץ בחנות ואין לקנות לאחר הפסח מחנות שאין לה תעודת "מכירת חמץ".

א. תחליפי קפה, קוואקר, תחליפי קפה נמס, תה - נמס, ופלים, גביעי גלידה וביסקויטים, אבקת פלאפל, בורגול, ממרח חרדל, תחליפי בשר (סינתטי) מכל המינים, הם חמץ גמור.

ב. גרעינים ובוטנים וכן שקדים במלח, דרך המוכרים לערבב המלח בקמח שידבק טוב, והרי זה איסור חמץ. כמו כן תאנים מיובשות מייבשים עם קמח.

ג. קני קש לשתיה מודבקים לרוב בדבק שהוא חמץ, וכן שקיקי נייר יש להקפיד שיהיו מיוחדים לפסח.

ד. מוצרי קוסמטיקה, פרפומריה ומי קולון, וכן תכשירי נוי לנשים ולגברים יש מהם שיש בהן חמץ.

ה. ריבות, קורנפלור, חלבה, שוקולד, ממתקים, גלידה, מרגרינה, ממרח סלט, מיונז, מוצרי חלב, גבינות, שימורים וסרדינים, חומץ, תמציות, אבקת מרק, אבקת אפיה, מיצים וסירופים וכן שימורי בשר ונקניק (אפילו אם הם כשרים לכל השנה) טעונים הכשר מיוחד לפסח.

ו. לפי מנהג הספרדים שאוכלים קטניות, צריכים הם להיזהר שלא לקנות אורז מבריק כי מבריקים אותו בחומר של חמץ, אלא ידרשו בחנות אורז לא מלוטש או לא מבריק.

ז. מצות חמץ - יש להרחיקם מהחנות, מיד עם התחלת מכירת המצות לפסח, שלא יתערבבו חלילה, וכמובן שיש להקצות למצות של פסח מקום מיוחד הרחוק מחמץ וספק חמץ.

ח. יין ומשקאות חריפים - יש לברר כשרותם לפסח ברבנות, למרות הפתק "כשר לפסח" המודבק על הבקבוקים, כי יש שמוהלים בהם כוהל מחמץ גמור. בירה וויסקי הם חמץ גמור.

ט. פת תינוק, נבטמין וסולת לתינוקות - הם באיסור חמץ, כתחליף אפשר להשתמש בקמח מצה או קמח תפוח אדמה וכן מקורנפלור כשיש עליו הכשר לפסח.

י. תרופות - יש שהם חמץ, ועל כל תרופה יש לברר אצל הרב המקומי.

יא. קטניות - אורז וקטניות מותרים בפסח למנהג הרבה עדות ספרד [והאשכנזים וכן קהילות שונות של עדות המזרח נוהגים איסור בזה, ואין משתמשים בהם ולא בשמנים המופקים מהם, ומשתמשים רק בשמן זית או בשמן קוקוס או בשמן אגוזים].

יב. כדי להמנע ממכשולים יש לדקדק על תעודות ההכשר הנמצאות בידי המוכרים אם הן מהשנה הזאת ואם ניתנו על מצרך זה או על מצרכים אחרים של אותו בית חרושת.

יג. מצרכים שכשרותם לא ידועה, או מצרכים הבאים מחוץ - לארץ אפילו אם יש עליהם הכשר, יש להשתמש רך ורק בהתאם להוראות הרב המקומי או רב השכונה.



הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד
יד לאחים – לא מוותרים על אף יהודי - טל: 03-6154100