הפעל עצור
  • לא מוותרים

לוח החודש - מפעל ההלכה הקיים למעלה מחמישים שנה

 יוצא לאור ע"י ארגון פעילים "יד לאחים"

          


הלכות החודש - טבת

לנוהגים בשיטת מרן המחבר זצ“ל
[ההלכות בתוך סוגרים מרובעים הן כפי דעת הרמ“א וכמנהג האשכנזים]

המולד:יום שישי שעה 7 בבוקר ו-19 דקות ו-12 חלקים.
תחילת זמן קידוש לבנה למנהג ספרד: מוצש"ק פרשת ויגש.
סוף זמן קידוש לבנה: ליל שישי אור לי"ג בטבת. ומי שנאנס ולא קידש עד אז, יכול לקדש בליל שבת עד השעה 1:10 בברכה ועד הבוקר בלי ברכה.

יום ראשון א' בטבת - ז' דחנוכה - ב' דר"ח טבת
ערבית מוצ"ש:
אין מאחרין להתפלל ככל מוצאי שבת. קודם ערבית אומרים הספרדים "מזמור שיר חנוכת" מתפללים עמידה, ומוסיפים: "אתה חוננתנו" "ויעלה ויבוא" "ועל הניסים". קודם עלינו מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה ואח"כ מבדילים. הדלקת נרות חנוכה בבית מיד אחרי מעריב, אך תחילה מבדילים ואח"כ מדליקים נרות חנוכה [יש מהאשכנזים שנוהגים להדליק תחילה נרות חנוכה ואח"כ להבדיל].

שחרית : אומרים הלל שלם ואחריו קדיש תתקבל. ומוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון שלשה קרואים בקריאת ראש חדש. לכהן עד ”רביעית ההין“, ללוי עד ”ונסכה“ ולשלישי ”ובראשי חדשיכם“. בס“ת השני קוראים לרביעי בפרשת נשא ”ביום השביעי“ ואומרים חצי קדיש.
 
מוסף של ראש חודש: מוסיפים "ולכפרת פשע" ואומרים: ”על הניסים“.

יום שני ב‘ בטבת - זאת חנוכה:

שחרית:כבכל ימי החנוכה וקוראים שלושה קרואים ”ביום השמיני“ עד ”כן עשה את המנורה“ בפר‘ בהעלותך. יש לשרוף את השמן והפתילות שנותרו מנר חנוכה. אך אם התנה שאינו מקצה למצוה את השמן והפתילות, אינו צריך לשורפן, ורשאי להשתמש בהם.

שבת קודש פרשת ויגש - ז‘ בטבת: מפטירים ”ויהי דבר ה‘” (יחזקאל לז, טו) עד ”בתוכם לעולם“ (סוף הפרק). קודם מוסף מכריזים על צום עשרה בטבת שיחול בשבוע זה [והאשכנזים אינם מכריזים].

יום שלישי - צום עשרה בטבת: יום תענית ציבור זה הוא אחד מארבעה צומות שתקנו הנביאים (זכריה ח) מפני הדברים הרעים שאירעו בהם לאבותינו. ביום זה העשירי בטבת התחיל המצור על ירושלים על ידי נבוכדנצר וחילו שנמשך עד שנפלו חומות העיר ונשרף בית מקדשנו ויהודה הלכה בגולה.
התענית ביום זה חובה, ולא יקלו בתענית אלא חולה (אפילו אם אין בו סכנה), מעוברת או מיניקה. מכל מקום גם הפטורים מלצום, אין להם להתענג יותר מדי ביום זה באכילה ושתיה. וכן יש לחנך את הקטנים שיש להם דעת להתאבל, שיאכלו מאכלים פשוטים בצום, ולא יתענגו בממתקים.
זמן איסור אכילה ושתיה מתחיל מהשעה 4:59 בבוקר.
חייב כל איש לשום אל לבו ביום זה ולפשפש במעשיו, ולשוב בתשובה, כי אין העיקר התענית אלא שהיא הכנה לתשובה.


 דיני תפילת עננו

בתפילת העמידה של שחרית אומרים ”עננו“ בברכת ”שמע קולנו“ בלא סיום הברכה, ואם שכח - יאמר ”עננו“ אחרי ”אלקי נצור“ לפני ”יהיו לרצון“. ואם כבר אמר ”יהיו לרצון“, אומר עננו לפני שיעקור רגליו ובלא סיום הברכה. ואם כבר עקר רגליו - אינו חוזר. [והאשכנזים נוהגים שאין היחיד אומר ”עננו“ בשחרית אלא במנחה]. הש“ץ אומר ”עננו“ כברכה בפני עצמה בין ברכת ”גואל ישראל“ ל“רפאנו“, ואם שכח לאומרה בין גואל לרופא - אם נזכר לפני שאמר ”ברוך אתה יי“ מברכת ”רפאנו“, חוזר לומר ”עננו“; ואם נזכר לאחר שכבר אמר ”ברוך אתה יי“ אומר ”עננו“ בברכת שמע קולנו.

אם אין בבית הכנסת לפחות שבעה מתענים, יאמר גם הש“ץ ”עננו“ בברכת ”שמע קולנו“ כיחיד. לא ירד לפני התיבה מי שאינו מתענה, אך אם כבר ירד, יאמר ”עננו“ בחזרה בברכת ”שמע קולנו“, ולא בין גואל לרופא, ולא יאמר ”ביום צום תעניתנו“, אלא ”ביום צום התענית“. 



סליחות וקריאת התורה: לאחר חזרת הש“ץ אומרים תחנון, נפילת אפים וסליחות המיוחדות ליום זה [”אבינו מלכנו“]. אם יש חתן או מילה וכדומה בבית הכנסת, שאין אומרים תחנון, מכל מקום אומרים את הסליחות. [והחתן או בעל המילה לא יאמר הסליחות, והקהל מקצר בסליחות].
אחרי הסליחות מוציאים ספר תורה וקוראים ג‘ גברי בפרשת ”ויחל“. ונכון שיהיו בשעת קריאת התורה עשרה מתענים שלא שמעו עדיין קריאת התורה, אולם אם אין עשרה מתענים בבית הכנסת, די בשבעה מתענים לקריאת התורה; אבל אם אין אפילו שבעה מתענים, לא יוציאו ספר תורה.
מי שאינו מתענה אינו עולה לתורה ביום התענית. וכהן שאינו מתענה, יצא בשעה שקורא הגבאי לכהן, ויקראו במקומו לישראל. ונכון גם שלא יקרא בתורה מי שאינו מתענה.
אחרי קריאת התורה - חצי קדיש, אשרי, ובא לציון וכו‘. והספרדים אומרים מזמור ”אלהים אל דמי לך“ (תהלים פג).


מנחה:  רבים נוהגים ללבוש טלית ותפילין (כשהם מתענים) לתפילת המנחה, כדי להשלים מאה ברכות היום. ואומרים אשרי, חצי קדיש, וקוראים ג‘ גברי בפרשת ”ויחל“ כבשחרית. ואין אומרים חצי קדיש אחרי קריאת התורה, אלא אחרי ”יהללו“ לפני תפלת עמידה [והאשכנזים קוראים הפטרת ”דרשו יי בהמצאו“]. בתפילת העמידה אומרים ”עננו“ (ודיני ”עננו“ - כבשחרית). ואין להתפלל מנחה בעוד היום גדול אלא סמוך לשקיעה [והאשכנזים מקילים בזה].
הכהנים נושאים כפיהם במנחה, [וכשמתפללים מנחה גדולה אין הם נושאים כפיהם], וכהן שאינו מתענה לא יעלה לדוכן כשיש כהן אחר בבית הכנסת. לפני עלינו אומרים הספרדים ”תפלה לעני“ (תהלים קב).
ונכון לגבות צדקה מן הצבור כמאמרם ז“ל ”אגרא דתעניתא צדקתא“ (שכר התענית - צדקה).
מי ששכח שתענית היום ואכל או שתה, ונזכר לאחר מכן - חייב להשלים שאר היום בתענית. ומי ששכח שתענית היום ובירך על האכילה או השתיה ונזכר בתענית לפני האכילה או השתיה - יאכל פחות מכזית או ישתה פחות ממלא לוגמיו (כ-40 גרם למבוגר בינוני, וקטן פח;ות מזה), ויש לו דין מתענה לכל דבריו.
יום זה נקבע על ידי הרבנות בארץ ישראל כיום הקדיש הכללי לקדושי השואה שלא ידוע יום מותם, ולומדים משניות ומתפללים לעילוי נשמתם. השם יקום דמם!

שבת קודש פרשת ויחי - י"ד בטבת: מסיימים ספר בראשית ואומרים ”חזק חזק ונתחזק“, והעולה לתורה לא יאמרהו, שאין להפסיק בין הקריאה לברכה. מפטירים ”ויקרבו ימי דוד“ (מלכים - א ב, א) עד ”ותכון מלכותו מאד“ (פסוק יב).


יום חמישי - י“ט בטבת: 
 
החל מיום חמישי זה נוהגים חסידים ואנשי מעשה להתענות כל יום חמישי של פרשיות שובבי“ם ת"ת (ראשי תיבות: ש‘מות, ו‘ארא, ב‘א, ב‘שלח, י‘תרו, מ‘שפטים, ת'רומה, ת'צוה). (ויש המתענים בשני וחמישי). ואם יש עשרה מתענים, נוהגים כבכל תענית ציבור, קוראים במנחה ”ויחל“, ואומרים ”עננו“ בלחש ובחזרת הש“ץ. (והמתענים צריכים לקבל את התענית ביום רביעי בעת תפלת המנחה, ואם שכח יכול לקבלו כל זמן שלא שקעה החמה).

שבת קודש פרשת שמות - כ"א בטבת: מפטירים ”דברי ירמיהו“ (ירמיהו א, א) עד ”תבא אלהם נאם יי“ (פרק ב, פסוק ג) [והאשכנזים מפטירים ”הבאים ישרש יעקב“ (ישעיהו כז, ו) עד ”ונוקשו ונלכדו“ (כח, יג) ומדלגים וקוראים בפרק כ“ט פסוקים כב - כג].


שבת מברכים
שבת קודש פרשת וארא - כ“ח בטבת: מפטירים ”כה אמר ה‘“ (יחזקאל כח,כה) עד ”וידעו כי אני ה‘“.
מברכים החדש: ראש חדש שבט יהיה ביום שני, ומולדו: ליל ראשון, שעה 8 ו-3 דקות ו-13 חלקים. [אין אומרים ”אב הרחמים“ והזכרת נשמות].


יום ראשון - כ“ט בטבת - ערב ר“ח שבט: במנחה [אומרים יום כפור קטן] ואין אומרים תחנון.


 


 

לוח השמיטה

במדור זה הננו מפרסמים בעז"ה מדי חודש בחדשו רשימת פירות, ירקות וקטניות שיש עליהם דיני שביעית, ועל אלה שאינם מזדקקים להיתר המכירה להזהר בהם:

פירות
הפירות דלהלן שיופיעו בשוק בחודשים אלו אם הם מתוצרת ישראל מותרים באכילה, אך יש לנהוג בהם קדושת שביעית (יש מחמירים כדעת ה"חזון איש" שגם אם הם של גויים יש בהם קדושה):

• אבוקדו • אגוז פקאן • אגס • אנונה • אפרסמון • אשכולית • גויבה • גודגדן • דובדבן • זית • חבוש • חרוב • לימון • מנדרינה • קלמנטינה • רימון • שקד • תאנה • תמר • תפוז • תפוח עץ.

ירקות
כל הירקות הנמצאים בשוק מותרים כבר באכילה חוץ מן:
• בצל יבש • דלורית - עד ט"ו בטבת• דלעת • חזרת • שום • תפוח אדמה - עד ד' בטבת 
שאם הם מגידולי ישראל אסורים באכילה.

 

קטניות 
הקטניות דלהלן אם הן מתוצרת ישראל אסורים באכילה (ואם הם מתוצרת גוי מותרים, אבל להנוהגים כה"חזון איש" יש לנהוג בהם קדושת שביעית):
 
• בוטנים• גרעינים שחורים • חיטה ומוצריה (מגידולי הארץ) • חימצה (חומוס) • חילה • עדשים • פול (יבש) • פופקורן • קימל • שומשום • שעורה.

 

 הגידולים ברשימה דלהלן הם מתוצרת חוץ ואין מהם כל דיני שביעית:

אוכמניות • אורז • אפונה יבשה • גרעינים לבנים • זנגביל • חרדל • כוסמת • לוביה (רוביה) • סויה • סוכר • פרג • שיבולת שועל • שעועית יבשה.

כל התאריכים הם על-פי "לוח הזמנים" של "המכון לחקר החקלאות על-פי התורה"


 




 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד
יד לאחים – לא מוותרים על אף יהודי - טל: 03-6154100