הפעל עצור
  • לא מוותרים

לוח החודש - מפעל ההלכה הקיים למעלה מחמישים שנה

יוצא לאור ע"י ארגון פעילים "יד לאחים"
הלכות החודש

כסלו

 

 

 

 

לנוהגים בשיטת מרן המחבר זצ“ל
[ההלכות בתוך סוגרים מרובעים הן כפי דעת הרמ“א וכמנהג האשכנזים]
המולד: יום שלישי שעה 4 ו- 8 דקות ו- 6 חלקים.
תחילת זמן קידוש לבנה למנהג ספרד: ליל רביעי אור לז' בכסלו
סוף זמן קידוש לבנה: ליל רביעי אור לי"ד בכסלו

יום חמישי - א‘ בכסלו - ראש חודש:

ערבית: קודם ערבית אומרים הספרדים ”ברכי נפשי“ (תהילים ק“ד). בעמידה אומרים יעלה ויבא“. ואם שכח בלילה ונזכר קודם שאמר ברוך אתה ה‘, אומר במקום שנזכר. ואם כבר אמר ברוך אתה ה‘, אינו חוזר.
בברכת המזון אומרים ”יעלה ויבא“. ואם שכח (בין ביום ובין בלילה) ונזכר לפני שהתחיל ברכת ”האל אבינו“, אומר ”ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון“ בלא שם ומלכות. [ולמנהג האשכנזים יש לומר בשם ומלכות]. ואם כבר התחיל ברכת ”האל אבינו“ אינו חוזר.


שחרית: אחרי פרשת התמיד אומרים ”ובראשי חדשיכם“. בתפילת העמידה אומרים ”יעלה ויבא“. אם שכח ונזכר לפני שאמר ברוך אתה ה‘ אומר במקום שנזכר. ואם כבר אמר ברוך אתה ה‘, יסיים ”למדני חוקך“. ויאמר ”יעלה ויבא“, ויאמר שוב ”ותחזינה“. ואם כבר סיים את הברכה, אם עדיין לא התחיל ”מודים“, יאמר שם ”יעלה ויבא“. ואם כבר התחיל ”מודים“, חוזר ל“רצה“ ואם סיים תפילתו (דהיינו שכבר אמר פסוק ”יהיו לרצון“) חוזר לראש התפילה. וגם אם הוא מסופק אם אמר יעלה ויבא חוזר לראש (ויש הסוברים שבספק אינו חוזר).
אחר העמידה אומרים חצי הלל בלא ברכה [והאשכנזים נוהגים לברך]. קדיש תתקבל, ומוציאים ספר תורה וקוראים ארבעה קרואים, כנהוג בראש חודש.


מוסף: מתפללים מוסף של ראש חודש. מי שהיה לבוש תפילין ושמע קדושה של מוסף, יסיר ג‘ כריכות מן האצבע ויזיז התפילין של ראש ממקומם. ויענה עמהם. מרבים בסעודה בראש חודש ואסור להתענות בו. יש נוהגים שהאשה אינה עושה מלאכה בראש חודש. כמו כן יש נוהגים שלא להסתפר וליטול ציפורנים ביום זה, וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו.


מנחה: בעמידה אומרים ”יעלה ויבא“, והדינים כמו בשחרית.


שבת קודש פרשת תולדות - ג‘ בכסלו: מפטירים ”משא דבר ה‘“ (מלאכי א) עד ”כי מלאך ה‘ צבאות הוא“. (ב, ז).


יום שני - ה‘ בכסלו: בחוץ לארץ מתחילים לשאול על הגשמים. ומי שהיה בחו“ל ובא לארץ ישראל אפילו שלא על דעת לגור בה שואל כבני ארץ ישראל, ומי שבא מא“י לחו“ל אחר שכבר התחיל לשאול בארץ בז‘ במרחשוון ממשיך לשאול שם גם לפני יום זה.


יום חמישי - ח‘ בכסלו: בארץ ישראל מיום זה ואילך מי שהסתפק אם אמר ”ברך עלינו“ [או ”טל ומטר“] אינו חוזר, מאחר ועברו כבר שלושים יום מאז התחילו באמירתו, והרי הוא בחזקת שאמר.


שבת קודש פרשת ויצא - י‘ בכסלו: מפטירים ”ועמי תלואים“ (הושע יא, ז) עד סוף הושע, [והאשכנזים מפטירים: ”ויברח יעקב“ (הושע יב, יג) עד סוף הספר. יש נוהגים שאין מסיימים ”ופושעים יכשלו בם“ אלא מוסיפים פסוקים כ“ו וכ“ז שביואל פרק ב‘ כדי לסיים בכי טוב].


שבת קודש פרשת וישלח - י“ז בכסלו:

מפטירים: ”חזון עובדיה“ (ספר עובדיה).


 

שבת מברכים


שבת קודש פרשת וישב - כ“ד בכסלו: מפטירים ”כה אמר ה‘” (עמוס פרק ב‘)


מברכים החודש: ראש חודש טבת יהיה ביום ששי, ומולדו: ליל חמישי שעה 4 בבוקר ו- 52 דקות ו- 7 חלקים. [אין אומרים ”אב הרחמים“ והזכרת נשמות].
במנחה אין אומרים "צדקתך".

 

 

 


יום ראשון - כ"ה בכסלו - א' דחנוכה:

ערבית מוצש"ק: אין מאחרים להתפלל כבכל מוצאי שבת. לפני ערבית אומרים הספרדים: "מזמור שיר חנוכת" (וכן בשאר לילות חנוכה). ומוסיפים בתפילת העמידה "אתה חוננתנו" "על הניסים- בימי מתתיהו". שכח לומר "על הניסים", אם נזכר לפני שאמר את השם מברכת הטוב שמך, חוזר לומר "על הניסים", ואם נזכר אחרי שאמר את השם אינו חוזר, אלא שטוב לומר קודם "יהיו לרצון" בדרך בקשה "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו...".
לפני "עלינו" מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ומדליקים הנר בכותל דרום זכר למקדש שם עמדה המנורה בדרום ובמקום גבוה לפרסום הנס. מברכים שלש ברכות: להדליק נר חנוכה (של חנוכה), שעשה נסים לאבותינו ושהחינו, ומתחיל מהנר המערבי.
מי שהוא באבל לא ידליק נר חנוכה בבית הכנסת בלילה הראשון.
הנוהגים להבדיל בבית הכנסת מבדילים אחרי הדלקת נר חנוכה.
בבית מבדילים מיד אחרי תפילת מעריב ואחר כך מדליקים [ויש מהאשכנזים שנוהגים להדליק תחילה ואח"כ להבדיל].
המדליק מברך שלש ברכות: להדליק נר חנוכה (של חנוכה), שעשה נסים לאבותינו ושהחיינו. ואחר ההדלקה אומרים "הנרות הללו" וכו'. וכל מקום כמנהגו. (שאר הלכות נר חנוכה במדור נפרד בלוח זה).
בברכת המזון אומרים "על הנסים" קודם "ועל הכל". ואם שכח לומר במקומו, אינו חוזר. וטוב שיאמר לפני "הרחמן" את הנוסח דלעיל.
שחרית: נוהגים להדליק נר חנוכה בבית הכנסת גם בשחרית בלא ברכה, ודולק עד אחרי התפילה. אחרי חזרת הש"ץ אומרים הלל שלם, ומברכים "לגמור את ההלל" [והאשכנזים מברכים "לקרוא את ההלל"]. ויש להזהר שלא לדלג שום תיבה מתפילת ההלל. אחרי ההלל אומרים חצי קדיש ומוציאים ספר תורה וקוראים שלשה קרואים בפרשת נשא: "וידבר ה'" (במדבר ו' כב') עד "זה קרבן נחשון בן עמינדב" [והאשכנזים מתחילים מ"ויהי ביום כלות משה"]. אין אומרים תחנון ו"למנצח" בכל שמונת ימי חנוכה.
אחרי התפילה אומרים בכל יום "מזמור שיר חנוכת".
כל שמונת ימי חנוכה אסורים בתענית, והמרבה בסעודה לכבוד חנוכה יאמר זמירות ותשבחות על הסעודה, ואז היא סעודת מצווה. ונוהגים לאכול גבינה בחנוכה (לזכר הנס שנעשה, שהאכילה יהודית בתו של יוחנן כהן גדול לראש הצוררים גבינה עד שנרדם, וערפה את ראשו ונמלטו האויבים).


יום שני כ"ו בכסלו – ב' דחנוכה: הדלקת נר חנוכה מיום זה ואילך- בלא ברכת "שהחינו". בבית הכנסת מדליקים בין מנחה למעריב [ולמנהג האשכנזים לפני "עלינו" של מנחה]. בבית מדליקים מיד אחרי מעריב [ויש מהאשכנזים שנוהגים להדליק בשעת שקיעת החמה].


שחרית: כדאתמול. וקוראים שלשה קרואים "ביום השני". לכהן עד "מלאה קטרת" , ללוי עד "נתנאל בן צוער". ולישראל חוזר על כל הקריאה.


יום שלישי כ"ז בכסלו – ג' דחנוכה: שחרית כדאתמול. וקוראים שלשה קרואים "ביום השלישי" וכסדר דלעיל.


יום רביעי כ"ח בכסלו –ד' דחנוכה: שחרית כדאתמול. וקוראים שלשה קרואים "ביום הרביעי" וכסדר דלעיל.


יום חמישי כ"ט בכסלו – ה' דחנוכה: שחרית כדאתמול. וקוראים שלשה קרואים "ביום החמישי" וכסדר דלעיל. במנחה אין אומרים יום כפור קטן.

 

 

הלכה למעשה

   

הלכות הדלקת נרות חנוכה


חובת ההדלקה
א. כל אדם מישראל, איש או אשה, חייבים בהדלקת נרות חנוכה.

ב. בעת הדלקת הנרות יהיו נוכחים כל בני הבית- כדי לפרסם הנס. וכל בני הבית יוצאים ידי חובתם בהדלקת בעה“ב. ובני אשכנז נוהגים שכל אחד מבני הבית - הגברים - מדליק בעצמו. ויש המהדרים לחנך גם את הקטנים במצות הדלקת נר חנוכה. וגם מבני ספרד נוהגים לתת לקטנים להדליק את הנר הנוסף (ה“שמש“). וגם מי שאינו מדליק צריך לשמוע הברכות.

ג. אשה יכולה להדליק לעצמה וכן מותרת להוציא אחרים ידי חובתם.


ד. מי שאינו יודע לברך, יכול אחר לברך בשבילו (אף על פי שהדליק כבר), והוא ישמע את הברכות ויענה אמן, וידליק.

ה. אם לא היה אחד מבני הבית (הגר בבית ואוכל שם) בעת ההדלקה, יוצא הוא ידי חובתו במה שהדליקו עליו.

ו. מי שגר בפנימיה ידליק שם. ואדם שנמצא במלון או שמתאכסן אצל קרובים או ידידים, ואין מתכוונים בביתו להוציאו ידי חובתו. אם יש לו במקומו חדר מיוחד לשינה ידליק בחדר זה. ואם אין לו חדר מיוחד, ישתתף עם בעל הבית או עם חבריו בשמן או בנרות בסכום מסויים, ויצא ידי חובתו בהדלקת בעל הבית.

ז. חרש שוטה וקטן, אינם יכולים להוציא אחרים ידי חובתם.


מקום ההדלקה
ח. מן הראוי להדליק נר חנוכה בצד שמאל של פתח הבית (מצדה השני של המזוזה, כדי שיהיה מסובב במצוות) הפונה לרשות הרבים, כדי לפרסם את הנס. יניחנה בטפח (8 ס“מ בערך) הסמוך לפתח בגובה של ג‘ טפחים (24 ס“מ) מעל הארץ, ולכתחילה לא יגביה יותר מעשרה טפחים (80 ס“מ).

ט. אם גר בקומה עליונה, או אין לו פתח לרשות הרבים, מדליק בחלון ביתו הפונה לרשות הרבים בצד ימין.

י. לא יטלטל את נרות החנוכה ממקום למקום וכן לא ידליק כשהחנוכיה בידו. ואם הדליק שלא במקום הנחתם, יכבם וידליקם שוב בלי ברכה.


זמן ההדלקה
יא. אחרי תפילת ערבית יזדרז להדליק מיד נר חנוכה, שזמנה עם צאת הכוכבים. ומשהגיע זמן ההדלקה אין לעשות כל מלאכה, ואפילו ללמוד אסור, שמא ימשך ויתאחר מלהדליק. יש מהאשכנזים הנוהגים להדליק מיד עם שקיעת החמה לפני תפילת מעריב.

יב. הנרות צריך שידלקו לפחות חצי שעה, ואם הדליק לפני צאת הכוכבים, יקפיד שידלקו לפחות עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים.

יג. אם לא הדליק עם צאת הכוכבים, ישתדל להדליק עד חצי שעה לאחריה: אולם בדיעבד יכול להדליק עד עלות השחר. ואם בני ביתו ישנים, נכון להעירם וידליק בלי ברכה.

יד. שכח ולא הדליק לילה אחד, אין זה מעכב לשאר לילות, ויכול להדליק בשאר לילות כרגיל.

טו. אם כבו הנרות מחמת הרוח וכיוצא בו אינו צריך לחזור ולהדליק, ומכל מקום כדאי להדר ולהדליק שוב בלי ברכה, (ובפרט בערב שבת קודם כניסת השבת). ואין להעמיד נרות חנוכה במקום שיודע שיכבו.


במה מדליקים
טז. כל השמנים והנרות כשרים לנר חנוכה, אבל מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית, שבו נעשה הנס. וישים שמן או נרות שידלקו במשך הזמן הדרוש.

יז. אסור להנות מן השמן והפתילות שנותרו מנר חנוכה, ויש לשורפם. אבל אם התנה לפני ההדלקה שמה שישאר מן השמן יכול להשתמש בו מותר.

יח. יהדר להדליק בכלי נאה, כל אחד לפי כוחו.

יט. על הנרות לעמוד בגובה שוה ובשורה ישרה ולא בעיגול. ישאיר רווח בין נר לנר לפחות 2 ס“מ.


סדר ההדלקה וברכותיה
כ. התחיל להדליק לפני שברך, אם עדיין נשאר נר להדליק, יכול לברך ואם הוא בלילה הראשון שמדליק רק נר אחד, או שכבר הדליק את כולם, לא יברך אלא ברכת ”שעשה ניסים".

 

כא. אחרי ההדלקה יאמר ”הנרות הללו“ וכו‘, ואפשר להתחיל לומר אחרי שהדליק נר ראשון.

כב. בלילה הראשון של חנוכה מדליק את הנר הימיני, ומהלילה השני מתחיל בנר השמאלי, הוא הנר הנוסף, ויפנה לימין. ויש בזה עוד מנהגים, וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו.

כג. אסור להשתמש לאורן של נרות חנוכה, אפילו ללימוד: וכן אין להדליק נרות חול מנרות חנוכה, אפילו כדי להדליק נר חנוכה אחר (ונר חנוכה מנר חנוכה מותר), ולכן נהגו להוסיף בריחוק מקום קצת, נר נוסף (”שמש“), שאם יצטרך להשתמש ישתמש בנר הנוסף.


אמרו חכמים:
הרגיל בנרות של שבת ושל חנוכה, ומהדר במצוה זו, יזכה לבנים תלמידי חכמים שיאירו בתורתם, שנאמר: ”כי נר מצוה ותורה אור“.

 

 

 

 

 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד
יד לאחים – לא מוותרים על אף יהודי - טל: 03-6154100