הותר לפרסום: יד לאחים העביר מצות לעזה – לבנים לאם יהודייה המתגוררים בלב העיר

לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין – שרה נפגשת עם נכדה היהודי ומעבירה לו את המצות לעזה

כשילדיה הקטנים של שרה הוברחו לעזה על ידי אביהם הערבי, היא החלה במסע חיפוש ארוך שנמשך לא פחות מ-28 שנים * בדרך לא דרך עלה בידי אנשי יד לאחים לאתר לאחרונה את ילדיה האובדים הנמצאים עמוק בעזה * יד לאחים חיבר ביניהם באמצעות הטלפון והרשתות החברתיות וילדיה ונכדיה האובדים החלו ללמוד על יהדותם * בערב חג הפסח ניצלו בארגון הזדמנות והעבירו לעזה מצות עבודות יד * ביד לאחים אומרים: המשפחה כולה אכלה מצות בליל הסדר בתוככי עזה; אנו שוקדים על המשך הטיפול במשפחה עד שנביא לסיומו הטוב של הסיפור הכאוב * לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם

זה אירע בכיכר מרכזית באחת הערים המעורבות ממש לאחרונה. בתום פגישה רוויית דמעות העבירה סבתא יהודייה לנכדה המתגורר בעזה מצות עגולות עבודת יד, על מנת שיעבירם עמו לעזה. סיפור מדהים שמלווה יד לאחים כבר חודשים ארוכים. הנה כל מה שניתן לספר במגבלות הביטחוניות האפשריות.

תחילתו של הסיפור הזה לפני 40 שנים. שרה (שם בדוי) צעירה יהודייה מאשקלון הכירה צעיר ערבי מעזה ונישאה לו. השניים התגוררו בעזה במשך 10 שנים במהלכן נולדו להם כמה ילדים ולאחר מכן עברו להתגורר ביפו. כמה חודשים לאחר מכן, החליט הבעל הערבי שהוא רוצה לחזור לעזה, אולם כיוון שאשתו היהודייה לא הסכימה לכך דאג הבעל הערבי לנסיעתה לחו"ל לכמה ימים. הוא ניצל את היעדרותה וסיפר לילדים הקטנים כי אמם היהודייה נפטרה בפתאומיות וכי עליהם לחזור לעזה.

שרה חזרה לבית ריק והייתה אובדת עצות. היא ניסתה למצוא את ילדיה האובדים בכל דרך אולם העלתה חרס בידיה. תקופה קצרה לאחר מכן עברה עזה לשליטת הרשות הפלסטינית ואיתור הילדים הפך למשאלה חסרת סיכוי.

לפני שנתיים פנתה שרה אל האדמו"ר המקובל רבי דוד אבוחצירה שליט"א מנהריה וביקשה את ברכתו למציאת ילדיה האובדים. ואכן הנס קרה. תקופה קצרה אחר כך הגיעו אנשי יד לאחים לביתה של שרה כשהם מלווים באיש רפואה והודיעו לה כי בדרך לא דרך הצליחו לאתר את ילדיה. בתה הגדולה, כך התברר נישאה לערבי מקומי וילדה לו חמשה ילדים, ואילו ילדיה האחרים עוד לא התחתנו.

מאחורי גבו של האב הערבי יצרו ביד לאחים קשר עם הילדים היהודים והמפגשים דרך הרשת בין שרה וצאצאיה ובין יד לאחים אליהם הפכו לתכופים. שרה ומשפחתה סיפרו האחד לשני את קורות החיים שעברו עליהם מאז נקרעו על ידי האב הערבי וכן את הקורות אותם בימים אלו, ואילו אנשי יד לאחים מצדם לימדו אותם אט אט את יסודות היהדות.

בערב חג הפסח אירעה סגירת מעגל מרגשת כאשר אחד מנכדיה של שרה יצא לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי קצר עם אחת מדודותיו הערביות. יד לאחים שעוקב כל העת אחר המתרחש ניצל את חלון ההזדמנויות הקצר והפגיש כאמור בין שרה לבין נכדה בכיכר מרכזית של עיר מעורבת. בתום הפגישה רוויית הדמעות העבירה שרה לנכדה מצות שמורה עבודת יד בקופסה סגורה היטב על מנת שיעבירן לעזה.

הנכד הצליח אכן להעביר את המצות בביקורת הגבולות, ולשמחת כל המעורבים הן חולקו והועברו לכל ילדיה ונכדיה של שרה עוד לפני ליל הסדר.

ביד לאחים אומרים כי הם ממשיכים ללוות את הסיפור הארוך והעצוב עד לסיומו הטוב בסייעתא דשמיא.