ראש עיריית ערד לשעבר: איני יכול לשתוק עוד

השקט המאפיין את אורח חייה של ערד הופר בעת האחרונה עם הקמת מאחז של 'היהודים המשיחיים' בלב העיר. מהר מאוד נודע כי הללו לא מסתפקים בעצם התיישבותם בעיר אלא הם מבקשים לתקוע בה יתד ולהכות בה שורשים. הם פתחו מועדון שחמט חינם, מנצחים על מערך של חלוקת מזון ועזרה הומניטרית ועושים הכול על מנת להתערות בציבור ולסחוף יהודים תמימים אליהם ואל אמונתם.

מי הם היהודים המשיחיים ובשם מה הם פועלים? בניגוד לניסיון המיתמם של "האחראי על הקהילה המשיחית" שהציג את עצמו ואת אנשי קהילתו, במכתב שפרסם בעיתונות המקומית, כאנשים תמימים החיים על פי אמונתם מבלי להזיק או להפריע לאיש – העובדות מוכיחות אחרת.

בימים אלו נחתם הסכם היסטורי בין הוותיקן לבין הרבנות הראשית לישראל שבמסגרתו התחייב הוותיקן: "נתחייב לכל פעילות מיסיונרית בישראל". התחייבות הוותיקן כוללת "דחייה מוחלטת של ניסיון כלשהו לשכנע בני אדם להמיר את דתם ומורשתם". בשולי אותו הסכם מציינים הוותיקן כמו הרבנית הראשית, בצער, כי כיום הזה 'היהודים המשיחיים'(לצד האוונגליסטים הפרוטסנטים) הם היחידים שמסרבים בכל תוקף להסכם שכזה והם ממשיכים להוביל פעילות מיסיונרית בישראל. כי זאת אמונתם ואין בלתה.

כך פסק בג"ץ על "היהודים המשיחיים" (467/65, הטאשינס נגד שר הפנים): "על ישועים הנחשבים ומקובלים כיהודים טרם שמענו. הדבר פשוט אינו מתקבל על הדעת. לפני כל מבחן שהוא, הלכתי-דתי או משפט חילוני, אין דבר כזה. שאלו נא יהודים ברחוב אם יתכן דבר כזה ותשובתו הוודאית תהיה: לא. ידוע שישנה כת של אנשים שנולדו כיהודים והפכו למאמינים באותו האיש הקרויים 'עבריים משיחיים'. הם כביכול רוצים לשמור על מוצאם היהודי אבל היהדות הקיאה אותם ובקהל ישראל לא יבואו".

עצם ההתיישבות של היהודים המשיחיים בערד, כמו גם פתיחת המוקד שלהם הכולל מועדון שחמט, חלוקת מזון ופעילות רווחה – כל אלו לא נועדו אלא לממש את מטרתם ואמונתם המפוקפקת: לקבל לגיטימציה בקרב העם ולהעביר יהודים תמימים על דתם ולהביא בכך להכחדת העם היהודי. אם הם אנשים תמימים שבסך הכול מבקשים להיטיב עם הזולת – יואילו נא להעביר את תרומותיהם לרשויות הרווחה האמונות על הגשת משענת וסיוע לקשישים, לנזקקים ולחלכאים.

לא צריך להיות מומחה גדול כדי להסיק שהמטרה להמיר יהודים על דתם היא המנחה אותם. רק כך ניתן להביט על ההתעקשות שלהם להקים מוקדים שבמרכזם מפגש אישי ובלתי אמצעי בינם לבין היהודים שפוקדים את מרכזיהם; זהו גם פשרה של החלוקה האינטנסיבית של חומר ההסברה שלהם (שמכיל תוכן אחיד וחד-משמעי: הכרה בישו ואמונה אבסולוטית בו ובדרכו) בידי כל מי שכף רגלו דורכת על מפתן ביתם; זהו ההסבר היחיד לניסיון השקט והעקבי שלהם להסתנן לתוך מחנות ובסיסי צה"ל (חומרי ההסברה הפנימיים שלהם קוראים לחברים הצעירים להתגייס לצה"ל, שכן "אין כמו שעות שמירה ארוכות כדי לשכנע ולהטיף לדמותו של ישו"); וזהו גם הרקע למגמה החדשה שלהם להתיישב בתוככי ישובים קהילתיים באזור הנגב ולהכות בהם שורשים.

אי אפשר להקל ראש לנוכח העובדה שעתה הם עושים הכול כדי להיאחז בקרנות ערד ולא להינטש ממנה. את הדברים הללו אמר בקול ברור ובשפה צחה, ראש עיריית ערד לשעבר, מר בצלאל טביב: "אינני אדם דתי או חרדי, אבל לנוכח פעילות של מיסיונרים, שכל מטרתם היא להכחיד את העם היהודי, באמצעות העברת יהודים על דתם – אינני יכול להחשות".

להתנגדות הזו כולנו צריכים להיות שותפים. איננו אלימים חלילה ואיננו מפרים חוק. אנו מבקשים לנקוט בכל הכלים הלגיטימיים העומדים לרשותנו – הסברה, מחאה, הפגנה – על מנת להבהיר למיסיונרים כי ערד לא תסבול פעילות מיסיונרית מכל סוג שהוא.

אין לנו שום התנגדות שכל אדם מכל חוג שהוא יתגורר בעירנו. יש לנו התנגדות נחרצת לכך שאנשים ינסו לנצל את אורח החיים השלו והסובלני של עירנו על מנת לחולל שמות בקרב נפשות של קשישים, של עולים חדשים ושל יהודים תמימים שזקוקים לתשומת לב ולקרבה אך ברגע שהם יפקחו את עיניהם – זה עלול להיות מאוחר מדי.