רגע לפני שעזבה את הבית לצמיתות: בת ישראל ניצלה ע"י יד לאחים

 הבית החם של עמותת 'החוט המשולש' בירושלים, בו משתקמת הבת בימים אלו

קולה של האם, שנשמע מאחורי הקו, היה היסטרי. השעה הייתה שעת לילה מאוחרת  ובמוקד יד לאחים התקבלה פנייה נסערת של אם מצפון הארץ. הסיפור שבפיה היה בלתי שגרתי, גם במונחים של יד לאחים, הרגילים ומתורגלים במקרים כאלו.

מסתבר שבערב זה קיבלה האם בשורה קשה שעליה לא חלמה. בתם היחידה הודיעה לה ולבעלה כי במשך כל חמש השנים האחרונות, מתחת לאפם, היא מנהלת קשר עם ערבי וכי מחר בבוקר היא מתכוונת לעזוב את הבית ולעבור לגור עמו. האם לא ידעה את נפשה ורגע לפני שהיא עושה צעד נמהר החליטה להתקשר ליד לאחים. "אנחנו משפחה דתית וזה נחת עלינו כמו פצצה. עולמנו חרב. הצילו אותנו מהמבוך הזה", אמרה בקול הרוס.

המוקדנית של יד לאחים שקיבלה את השיחה הפצירה באם שלא לנהוג בפזיזות ולא לעשות דבר שהיא עלולה להתחרט עליו והבטיחה לה כי עובדת סוציאלית הפעילה ביד לאחים תיפגש איתם למחרת עם בוקר. כל אותו הלילה לא עצמו ההורים עין כשהם שומרים על פתח הבית על מנת לוודא שהבת לא תברח. בבוקר הודיעו לה ההורים כי פעילת יד לאחים רוצה לפגוש אותה אולם הבת לא הסכימה לכך בשום פנים ואופן. ביד לאחים שיערו מראש שזו תהיה תגובת הבת והודיעו לאם כי עובדת סוציאלית מטעמם, עושה את דרכה לביתם.

כשהגיעה העובדת הסוציאלית אל הבית, קידמו את פניה צעקות שבקעו לחדר המדרגות. "אני לא מוכנה שתערבי אנשים מבחוץ", צעקה הבת על אמה בקולי קולות. כשהעובדת הסוציאלית נקשה בפתח הדלת, נשמע קולה של הבת שהודיעה, "אני לא אדבר איתה בשום אופן". בעוד העו"סית נכנסת הביתה, נכנסה הבת לחדרה, כיסתה ראשה בשמיכה, ומבהירה שלא תיתן לאיש להתקרב אליה.

העו"סית ישבה בסלון ודיברה עם האם ברכות. היא הסבירה לה שההחלטיות של הבת נובעת ממצוקה וכי ברור לה שלא מרוע היא רוצה לעזוב את הבית אלא מתוך קושי שאותו היא חווה. אחרי שעה ארוכה של שיחה, בעוד הבת מקשיבה לדברים מחדרה, נפתח לבה והיא הסכימה שהעובדת הסוציאלית תיכנס לחדרה.

העובדת הסוציאלית החלה לדבר על לבה, כשבשלב מסוים היא יצאה מהמיטה והחלה לשתף פעולה. בשלב מסוים היא פרצה בבכי ופצתה את פיה. היא סיפרה כי החיים בבית קשים לה מאוד וכי האפשרות היחידה שלה להשתחרר מהקשיים שהיא עוברת, הינה לעבור לביתו של הערבי שמרעיף עליה כל טוב. לאחר שיחה ארוכה שנמשכה על פני שעות, הצליחה העוס"ית להסביר לה כי קשרים שכאלו מסתיימים בכי רע, וכי בין הבית שלה לבין ביתו של הערבי יש אפשרויות נוספות. הבת הגיבה בבכי תמרורים באומרה כי אינה מוכנה להישאר בבית אפילו לילה אחד נוסף. לאם היה קשה מאוד לשמוע זאת אבל העו"סית הבהירה לה כי עליה להגיב בהבנה ובשתיקה מוחלטת וכך עשתה.

בדרך קשה וכואבת קלטה גם האם כי מוטב שהבת תהיה במקום אחר ותחזור לדרך הנכונה מאשר תישאר על כורחה בבית ותתדרדר או לחלופין תברח בהזדמנות הראשונה אל הערבי. עוד באותו ערב הועברה הבת למשפחה מארחת ביישוב נווה, כצעד ביניים לקראת קליטתה במוסד מתאים. להורים היה קשה מאוד אבל אנשי יד לאחים הדריכו אותם כי לטובת הבת יאפשרו לה לצאת מהבית.

בימים אלו עוברת הבת תהליך שיקום כשהיא חוסה במוסד מוגן וחמים של עמותת 'החוט המשולש' בירושלים. את הקשר עם הערבי היא ניתקה לחלוטין. כיום הזה היא מודה בפה מלא לאנשי יד לאחים שהגיעו לביתה ברגע הנכון והקריטי. "בסך הכול רציתי להיות במקום רגוע, אני שמחה ומאושרת, ובמקביל בונה מחדש את הקשר עם הוריי", היא אומרת.