"רוצה לקבל את השנה החדשה כיהודייה": הטלטלה שעות בדרכים כדי לשוב ליהדות בבית הדין

ביד לאחים מסכמים בימים אלו שנה רוויה במאות מקרים של טקסי 'השבה ליהדות' שנערכו במהלך 13 חודשי השנה בבתי הדין הרבניים ברחבי הארץ.

היו אלו השבות ליהדות של נשים יהודיות גיבורות שנפלו ברשתם של ערבים, התאסלמו ונישאו להם. הן התגוררו ביישובים ערביים ביהודה ושומרון, בגליל ובנגב או בערים מעורבות ברחבי הארץ ורבות מהן כמעט ונשכחו מלב עד שהגיעו מלאכי ההצלה של יד לאחים וחילצו אותן ואת ילדיהן והשיבו אותם לעם ישראל.

סיפור מרגש במיוחד של השבה שכזו ליהדות התרחש בשבוע האחרון: א', בת ה-41, עברה מסע ארוך ומפותל בדרך חזרה ליהדות. גם אחרי שחולצה מהבעל הערבי האלים ושוכנה בדירה שהכין עבורה יד לאחים, היא התקשתה לעשות את הצעד הסמלי בבית הדין. היא חששה שהצעד הזה יגיע בצורה כזו או אחרת לבעל הערבי ושהדבר יגרום לו לחפש אותה כנקמה ולהחזירה אליו או להורגה נפש.

ביד לאחים לא נבהלו. העובדת הסוציאלית שליוותה אותה לא לחצה עליה בנושא, אך הזכירה לה את העניין מידי פעם בצורה ישירה או עקיפה, כדי לבדוק האם היא מוכנה לצעד הסמלי אך החשוב שיחתום סופית את עברה.
לאחרונה נפל הפור. בנה היחיד, נער כבן 12 שחולץ עמה מהכפר והחל בשנה האחרונה ללמוד בבית ספר דתי שמע ממנה בשיחה אקראית כי היא רשומה כמוסלמית והחל ללחוץ עליה. "אנחנו יהודים. אסור לנו לשכוח את זה או להדחיק את זה גם אם אולי נשלם מחיר" אמר בצורה בוגרת.

אחרי דין ודברים היא שוכנעה, וכדי להראות את רצינותה ביקשה לקבוע לה דיון בבית הדין כבר בחודש אלול הזה. "אני לא רוצה שהדיון יגרר לשנה הבאה. אני חייבת לסיים את השנה הזו – שנה שבה יהודים רבים שמסרו את נפשם על יהדותם – כיהודייה, וכך לקבל את השנה החדשה" אמרה למרבה ההפתעה.

למרות העומס הרב על בתי הדין הרבניים, בשל המקרה החריג ביד לאחים הצליחו להשיג עבורה תור מהיר בבית הדין, וביום חמישי ט' באלול היא עברה את הטקס המיוחד.

מאוחר יותר התברר כי א' הייתה בכלל באותם ימים באילת, במסגרת נופש משותף של חברותיה למקום העבודה. היא קמה בשעה 5 בבוקר, עלתה על האוטובוס הראשון לירושלים ואחרי דרך שארכה כמה שעות, הגיעה לדיון בבית הדין שנקבע בשעה 11 בבוקר. "זה היה מסע מפרך אבל ידעתי שאני חייבת לעשות את זה. הרגשתי שאני חייבת את זה לעצמי, לבן שלי ולנשמה שלי".

ביד לאחים אומרים כי "מדובר בסיפור מעורר השראה הממחיש את העוצמה של הזהות היהודית, ואת החיבור העמוק לנשמה היהודית. גם ברגעים בהם נראה שאבדה כל תקווה, הניצוץ היהודי ממשיך לבעור, ומחכה לרגע הנכון כדי להתלקח מחדש".