שבת הפסקת אש לניצולות יד לאחים ביד בנימין

"וזכנו לגדל בנים ובני בנים" – עמדת הדלקת הנרות בחדר האוכל

הן הגיעו לקמפוס המפואר של 'צביה' ביישוב יד בנימין בהסעות מאורגנות שלקחו אותן היישר מבתיהן מכל רחבי הארץ. היו אלו עשרות ניצולות שחולצו מכפרים ערביים, יחד עם ילדיהן. לכל אלו ערך ארגון הפעילים יד לאחים, שחילץ אותן ומאז שומר עמן על קשר הדוק, סמינריון מיוחד בשבת האחרונה.

קיומה של השבת היה מוטל בספק עד הרגע האחרון בשל הלחימה בעזה. לאחר התייעצות עם פיקוד העורף הוחלט לערוך את השבת במועדה, אך הוכן צוות כפול של סייעות שיוכל לפנות את הילדים למרחב המוגן ללא עיכוב, במקרה של אזעקה. בסייעתא דשמיא לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במהלך השבת.

את פני הניצולות וילדיהן קיבלו חדרים נאים, כיבוד בכל חדר ותוכניה מלאה ועשירה ומיד לאחר שהתמקמו בחדריהן נערך להן מופע מוסיקלי מרתק עם גב' מירי אור ששיתפה אותם בסיפור התקרבותה וחזרתה בתשובה.
לפני הדלקת הנרות המשותפת והמרגשת, השתתפו הנשים בהרצאתה של הרבנית רחל פרץ שהלהיבה אותן ודיברה על מעלת הדלקת הנרות ועל הבקשות שניתן לבקש ברגעים קדושים ונעלים אלו.

לאחר תפילת קבלת שבת וקידוש ברוב עם, נערכה סעודת שבת מרוממת סביב שולחנות ערוכים, מלאים כל טוב. במהלך הסעודה נשא דברים, הרב ישראל ליפשיץ, יו"ר יד לאחים, שאיחל לניצולות שייקחו כוחות משבת זו וינצלו היטב את הרגעים הבאים של השבת, בהעלותו על נס את אביו, מייסד יד לאחים, הגרש"ב ליפשיץ זצ"ל, שהגה את רעיון שבתות החיזוק לניצולות יד לאחים ועמד על קיומן התכוף.

בסיום הסעודה אפף רגע של התרגשות את הקהל כשחלק מילדי הניצולות הלומדים כיום במוסדות תורניים נטלו יוזמה וברכו יחדיו בקול רם ובמנגינה המוכרת את ברכת המזון מתוך זמירונים מהודרים שהופקו במיוחד לכבוד השבת, כשיתר הילדים מצטרפים אליהם ואנשי הצוות עוקבים אחר הברכה, נרגשים ודומעים.

"המבדיל בין ישראל לעמים"
הרב ישראל ליפשיץ יו"ר יד לאחים בהבדלה

'עונג שבת' שלאחר הסעודה הוקדש לסימפוזיון מרתק בהנחית הרבנית פרץ וצוות יד לאחים בו נטלו הנשים חלק, בעוד הילדים רוכזו לתכנית חינוכית ומהנה שהוכנה עבורם. הסימפוזיון עסק באמונה, קיום מצוות ובעיקר בתחום הנוגע להן כל כך – הקמת בית נאמן בישראל. מדהים היה לראות כיצד הנשים משתתפות ומנסות לעזור אחת לשנייה.

במהלך השבת נערכו עוד הרצאות ומפגשים רבים. חלקם עסקו בעצות וטיפים נכונים לגידול הילדים. לצד אלו נערך גם סבב בו סיפרה כל אחת מהניצולות על השגחה פרטית שליוותה אותה בעת חילוצה מהכפר הערבי, בדרך חזרה לעם היהודי ולדרך העולה בית א-ל.

לאחר ההבדלה, בתכנית הסיום של השבת, נערכה תכנית 'מוסיפים באור' – האור בחדר כבה וכל אחת מהנשים הדליקה נר, סיפרה על האור שקיבלה מהשבת ועל החלטה טובה שהיא מקבלת על עצמה. כל אחת מהניצולות הכריזה באיזו מצווה היא רוצה להתחזק: צניעות, שמירת שבת, הפרשת חלה, ברכות השחר, תפילה, חינוך הילדים ועוד רבות.

ממש לפני פרידה, נערך טקס מרגש של קבלת עול מלכות שמים, כשכל אחת עומדת ומבקשת על עתידה ועתיד ילדיה. אך בקושי עזבו הניצולות את המקום כשהן לא מפסיקות להודות ליד לאחים על השבת הנפלאה, המרוממת ומלאת המצברים שהן קיבלו ועל העידוד והתמיכה שילוו אותן בהמשך חייהן.