הבת שלי התאסלמה? התחתנה עם מוסטפה???

מוצאי יום כיפור בבית משפחת רותם בירושלים. אם המשפחה פותחת לתומה את התיק של בתה שרית. היא לא מאמינה למראה עיניה. בידיה היא אוחזת מסמך חתום מבית דין מוסלמי-שרעי, בו נכתב שחור על גבי לבן שהבת שלה, שרית, התאסלמה ונשואה למוסטפה.

האם קופאת על מקום עומדה. היא בהלם מוחלט. הבת שלי התאסלמה?, היא לא מאמינה. נשואה? למוסטפה? ריבונו של עולם, מה קורה כאן? מה אני יכולה לעשות? היא שואלת את עצמה שוב ושוב. מה עושים? דקות אחדות של הלם חולפות והיא מחליטה לעשות מעשה. במהירות היא מחייגת למוקד החירום של 'יד לאחים'. רק הם יכולים אולי להושיע אותי, היא חושבת.

מוקד החירום מאויש כידוע 24 שעות ביממה ואחד הפעילים ממהר לענות. מהעבר השני נשמע קול של אישה גועה בבכי היסטרי המנסה מדי פעם להשמיע משפטים מקוטעים ובלתי סדורים. הפעיל מנסה בסבלנות מיומנת להרגיע את האם ולאחר כמה דקות היא מספרת לו את התגלית המזעזעת שזה עתה גילתה בתיק של בתה. איש 'יד לאחים' מרגיע את האם הבוכייה, מסביר לה כי בסייעתא דשמיא היא הגיעה אל המקום הנכון ומבקש ממנה את הפרטים המלאים של הבת. הוא מתשאל אותה בדבר חברה קרובה שאולי שומרת על קשר עם הבת. האם נוקבת בשמה של חברה קרובה שלמיטב ידיעתה מצויה בקשר עם הבת.

סירוב מוחלט ובכי מתפרץ

הידידה, שעמה ממהרים אנשי 'יד לאחים' ליצור קשר, מספרת כי בשנה האחרונה התרופפו קשריה עם שרית ובחודשים האחרונים כמעט שלא שוחחו, למעט כמה שיחות טלפון קצרות ובודדות. אנשי 'יד לאחים' מבקשים להיפגש עמה בדחיפות כשהם מבהירים כי מדובר בנושא שאינו סובל דיחוי הנוגע לגורלה של חברתה שרית.

בפגישה שנערכת למחרת מספרים לה אנשי 'יד לאחים' את המידע שהגיע אליהם כי שרית התאסלמה ונשואה לערבי. החברה מגיבה בהלם ומבהירה כי היא מוכנה לעשות כל אשר לאל ידה על מנת להציל את חברתה שרית. אנשי 'יד לאחים' מתדרכים אותה מדויקות ומורים לה מה עליה לעשות. היא יוצרת קשר טלפוני עם שרית ומבקשת להיפגש עמה, בנושא אישי שהיא זקוקה בו לעצתה. שרית מתחמקת ועונה כי היא עסוקה עד למעלה ראש. אבל החברה נוקטת בדרכי שכנוע שבהן צוידה מראש בידי אנשי יד לאחים ושרית נכנעת. היא מסכימה לשוחח עמה טלפונית אך אומרת כי תוכל לעשות זאת רק למחרת היום בשעה אחת בצהרים. אנשי 'יד לאחים' משערים אל נכון כי הבחירה בשעה הזו היא משום שאז מוסטפה לא יהיה בבית.

בשעה היעודה, מתקשרת החברה, ממוקד החירום של 'יד לאחים', כשאנשי 'יד לאחים' מאזינים גם הם לשיחה ומתעדים בה כל תפנית וכל פרט. הפעם, שרית נשמעת מיואשת, נבוכה ומיוסרת. החברה שואלת אותה ישירות מדוע ניתקה את הקשר ביניהם ולאן נעלמה בתקופה האחרונה. שרית מנסה להסיט את הדיון ולטעון שהיא עובדת ועסוקה מכדי להתפנות לחברותיה, אך לאחר כמה שאלות מנחות היא פורצת בבכי. היא מספרת לחברתה את הידוע לה כי עברה עליה ילדות לא קלה ולא פשוטה, בבית שבו שרר תמיד מצב כלכלי קשה. בנוסף למצוקה הכלכלית, הוריה התגרשו בילדותה והיא נשארה לגור אצל אמה שעמה הסתכסכה במרוצת השנים. לפני כשנה, מגלה שרית לחברתה, היא הכירה בחור ערבי שבתחילה היה מאוד נחמד והעניק לה כל מה שעלה על דעתה בחפץ לב. לאחר תקופה קצרה ביקש ממנה הערבי להתחתן עמו והבטיח לה כי לאחר החתונה ישכור לה דירה עם כל התנאים האפשריים. "יהיו לך חיים טובים ומלאי כל טוב", הבטיח. "לא תצטרכי לעבוד לפרנסתך ותוכלי לעשות מה שתרצי".

מיותר לציין כי לאחר כמה חודשי שכנועים הסכימה שרית להתחתן.

ארבעה קירות ובית נעול

תכף לאחר שהודיעה שרית למוסטפה כי הסכימה לבקשתו, הוא נסע עמה לעורך דין ערבי שהכיר ובו במקום הם חתמו על חוזה נישואין, כשלאחר תקופה החתים אותה מוסטפה גם על מסמכי התאסלמות של בית דין מוסלמי-שרעי.

היא התחתנה, כמובן, מבלי שאיש מבני משפחתה ידע מכך דבר וחצי דבר. לאמה היא סיפרה כי היא הולכת להתגורר עם חברות בתל אביב, שכן היא אינה מסוגלת יותר לחיות איתה בבית לנוכח ההתכתשויות הבלתי פוסקות ביניהן. מיד לאחר החתונה, עברו שרית ומוסטפה להתגורר בדירה ביפו. מהר מאוד הסתבר לה שהדירה ריקה לגמרי. לא היה בה כל ציוד בסיסי. לא מקרר, לא תנור, לא אוכל מינימלי. ארבעה קירות. היא הייתה המומה אבל מוסטפה, הערבי הצעיר המבטיח, הקשיח את פניו והודיע לה: זה הבית שלנו וכאן תחיי. מדי פעם דאג מוסטפה להביא לבית אוכל בסיסי. רוב הזמן היא שהתה בבית בבדידות מוחלטת. קניית בגדים הפכה למותרות ולחלום בלתי ניתן להשגה. רוב הימים היא הייתה כלואה לבדה בבית הנעול. מדי פעם קיבלה שרית אישור ממוסטפה לעזוב את הבית לכמה שעות בכדי לצאת לבקר את אמה, כדי שלא תחשוד במשהו שהשתנה במעמדה.

משנפתחה יותר, החלה שרית לתאר במשך שעה ארוכה את מצבה העגום, ואת מסכת ההתעללות שהיא עוברת מידי יום ביומו הכוללת אלימות נוראית. באחת הפעמים, לחשה בדמעות חנוקות, הגיעה האלימות אף לדקירות סכין. שרית סיימה את סיפורה ופנתה לחברתה בבקשת עזרה נואשת מקירות לבה: "אני מיואשת לגמרי. אין לי איש בעולם שאוכל לפנות אליו בעניין". היא שותקת לרגע קט ומוסיפה: "אני בטוחה שאם אמא שלי תדע שהתאסלמתי והתחתנתי עם ערבי שעמו אני גרה היום, היא תהרוג אותי. בנוסף לכל הסבל שאני חווה, יש לי סיוטים רק מהמחשבות על כך".

כעת בא תורה של החברה לספר לשרית כי היא נשלחה בעצם על ידי ארגון 'יד לאחים' המציל בקביעות בנות ישראל הנמצאות במצבים דומים לשלה מידי בני מיעוטים. שרית אמרה כי היא מצדה תשתף פעולה בצורה מלאה, כדי להשתחרר מבעלה הערבי מהשבי לחיים חדשים. יומיים לאחר מכן, במבצע חילוץ – שהדבר היחיד שניתן לחשוף עליו לפי שעה הוא, כי הוא בוצע בחסות צאתו של הבעל הערבי לחאפלה משפחתית – חילץ 'יד לאחים' את שרית מביתה. בדרך לדירת המסתור, סיפרה העובדת הסוציאלית שהצטרפה לצוות החילוץ לשרית, כי בעצם מי שגילתה על הקשר שלה עם מוסטפה היא אימה, שפנתה עם המידע ל'יד לאחים'. היא סיפרה לה כי אימה דואגת לה וכי היא מחכה לה בכיליון עיניים בדירת המסתור. הפגישה בין השתיים הייתה מרגשת במיוחד וסוחטת דמעות, לאחר תקופה ממושכת של נתק רגשי קשה.

מעקב מתמשך וזהות בדויה

מיד עם בואה של שרית לביתה החדש, החל הצוות המקצועי של 'יד לאחים' במלאכת השיקום. אחרי פרק זמן ממושך, החלה שרית להשתקם ולצאת מהבית יותר ויותר כשהיא מלווה בעובדת סוציאלית של 'יד לאחים', לקניות, סידורים ולאחרונה, בעזרת 'יד לאחים', היא גם מצאה עבודה מכובדת.

מוסטפה מצדו לא התייאש וניסה להשיב את היהודייה אליו ואל רשותו. במשך מספר שבועות הוא נראה מסתובב עם חבריו ברחוב שבו גרה האם, כשהוא בולש אחר הנכנסים בדלתות הבניין. "באותם ימים", מספר עו"ד משה מורגנשטרן, איש הצוות המשפטי של 'יד לאחים', "פנו אלי אנשי 'יד לאחים', בשמה של שרית המבקשת לעשות 'התרת נישואין' שכן היא הייתה רשומה כנשואה עם מוסטפה. נפגשתי עם שרית שמסרה לי את כל המסמכים הרלוונטיים. לאחר עיון קצר גיליתי להפתעתי כי הערבי שיקר עליה כשלקח אותה ל"עורך דין", שמעולם לא היה רשום כעורך דין. היה זה בעצם, אחיזת עיניים על מנת להלך עליה אימים ולהבהיר לה כי גם מבחינה חוקית היא עברה תהליך נישואין שאין ממנו נסיגה או חזרה. "שרית, הייתה משוכנעת כי על פי חוק היא מוכרת כנשואה למוסטפה, דבר שלא היה נכון כלל ועיקר והמסמכים היו ריקים מכל תוכן משפטי מעשי".

זמן קצר לאחר מכן נעלמו עקבותיו של מוסטפה ומאז לא נראה עוד. הסיום המרגש של הסיפור בא לפני חודשים אחדים. ביום י"ז בכסלו ה'תש"ע, סיימה שרית בבית הדין הרבני בתל אביב, בראשות הדיין הרב בן שושן, את תהליך ההשבה ליהדות בו החלה לאחרונה. כיום ב"ה היא ממשיכה להתחזק, בהיותה שומרת שבת, כשרות ומצוות, בתקווה ומגמה לעלות ולהתעלות בדרך העולה בית א-ל.