הזעקה שלא נענתה

שבועיים לפני קיומו המתוכנן של פסטיבל רווי סכנות רוחניות מהותיות לרבבות בני נוער שאמורים היו לפקוד אותו, פנה יו"ר יד לאחים, הרה"ג רבי שלום דב ליפשיץ, לגורמים הרלוונטיים בניסיון להקדים רפואה למכה ולהודיע על ביטולו מבעוד מועד. הפניות נפלו על אוזניים ערלות.

הפסטיבל העונה לשם 'בומבמלה' אמור היה להיערך בדרום כשכול כולו מיועד לבני נוער מגילאי 14 ומעלה. הניסיון המר שצברו אנשי יד לאחים בפעילות הסיכול והמניעה לנוכח ההסתה המיסיונרית הנערכת בחסות הפסטיבל, הנערך מדי שנה, בנוסף לכל הרעות החולות שהוא רווי בהם – העלה הפעם יוזמה להביא לביטולו, ולו על מנת שאיש לא יוכל לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה". אל הפנייה הבהולה ששיגר יו"ר יד לאחים, הרה"ג רבי שלום דב ליפשיץ, לשר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ, ולשר החינוך גדעון סער, צורף מסמך מדהים שאי אפשר להישאר אדיש מולו. המסמך חובר בידי עמותת 'עלם', עמותה שאינה חשודה על היותה דתית או חרדית מוכרת בקרב כל הרשויות כמי שמטפלת שנים בנוער במצוקה. המסמך פירט, אחת לאחת, את הנזקים הקשים שפגעו בנפשות שורה ארוכה של בני נוער שפקדו את הפסטיבל במהדורותיו הקודמות. למסמך זה צירף הגרש"ב ליפשיץ נתונים המוכיחים כי בעבר פקדו את הפסטיבל המפוקפק יותר מ-30 אלף בני נוער. הפנייה, לשני הגורמים המוסמכים, הייתה קצרה, תכליתית וברורה: "פונים אנו אליך כי תפעל לביטול אירוע זה אשר מהווה מוקד לפעילות מיסיונרית בקרב בני נוער ולהתדרדרות הנוער לפשיעה".

 במקום לאמץ את הקריאה שקיבלה תימוכין ממקור קונצנזוסלי מובהק, בחרו השר והמנכ"ל להגיב בהתחמקות. "מכתבך לשר החינוך" – כתב לגרש"ב ליפשיץ, מנכ"ל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני – "הועבר לטיפולי והנני להשיבך כדלקמן: א, משרדנו אינו אחראי על קיום הפסטיבל האמור. ב, עליכם לפנות בנדון למשרד הפנים ולמשטרת ישראל. ג, אציין כי משרדנו פועל רבות במוסדות החינוך בקרב התלמידים, בנושא מניעת השימוש בסמים ומניעת אלימות". מתחמקת אם כי דיפלומטית במיוחד הייתה תגובת הראל לוי, יועץ השר לביטחון הפנים, שכתב ליו"ר יד לאחים: "פנייתך אל השר לביטחון פנים, ח"כ יצחק אהרונוביץ', התקבלה בלשכתנו בתאריך 21.03.10. אביא לידיעתך כי פנייתך הועברה לבדיקת יחידת המבקר במשרד".

התגובות שנשלחו – האחת בי' בניסן, שישה ימים לפני קיום המועד המתוכנן של הפסטיבל והשנייה בי"ג בניסן, שלושה ימים לפניו – סתמו את הגולל את פעילות ממשלתית שתמנע מראש את הסכנות הקשורות בפסטיבל כשימוש בסמים ואלימות בקרב בני הנוער, כמו גם הסכנה הגדולה הטמונה בפעילות המיסיונרית בשטח הפסטיבל.

בכל הקשור למזימות המיסיונרים – במקום שאין אנשים, השתדלו אנשי יד לאחים כמיטב מסורתם המבורכת להיות אנשים. יד לאחים הזרים למקום פעילים שגויסו מכל רחבי הארץ, שתודרכו מראש וכוונו לנקוט בדרכים הלגיטימיות העומדות לרשותם וללא הפעלת אלימות על מנת לטרפד כל ניסיון להטפה מיסיונרית בקרב בני הנוער מצד נציגי ארבע כתות המיסיונריות שהתעתדו לפשוט על הפסטיבל ומבואותיו ולחולל שמות בקרב בני הנוער. המידע המוקדם של יד לאחים הצביע על כך שאבי מזרחי ראש הקהילה המשיחית "השם רועי" והמרכז המשיחי "דוגית" בתל אביב, זאב פורת, מיסיונר ידוע, ועוד פעילי כתות מיסיונריות רבים מחיפה יהוי במקום. הסיירת המיוחדת שכללה עשרות מתנדבים בלמה כל ניסיון של המיסיונרים להקים דוכן או להקהיל סביבם בני נוער – נתקל בצעקות רמות,"זהירות, מיסיונרים, נערים, שמרו מרחק מהם". כששניים מהמיסיונרים, הגיבו באלימות, הם נעצרו לאלתר על ידי המשטרה המקומית. המיסיונרים, 200 במספר, נאלצו לשוב כלעומת שבאו בידיים ריקות. פעילי יד לאחים לא הסתפקו רק בקו של 'סור מרע' בהרחיקם את הסכנה המיסיונרית מבני הנוער, אלא פעלו גם בכיוון החיובי כשהפנו את בני הנוער למתחם מיוחד שהוקם בפסטיבל, שם נמסרו בפני הנערים שיעורי תורה ושיחות נפש אל תוך הלילה, כדי שיקבלו על עצמם עול מלכות שמים.

 יו"ר יד לאחים, הרה"ג רבי שלום דב ליפשיץ, אמר השבוע כי "מטרתם הנואלת של המיסיונרים אמנם לא צלחה בדיעבד, אולם מחריד, כואב ומזעזע לגלות כי הגורמים שאמורים היו להטות אוזן קשבת לקריאה בטרם עת אטמו אוזניהם משמוע. לנוכח אירוע מתמשך ומקומם שכזה, בחסות שתיקתם המקוממת של גורמי השלטון והחוק בישראל – מה הפלא שאנו מדווחים חדשות לבקרים על אלימות ופשע גואים בקרב הנוער ובתוככי בתי הספר?", תמה הגרש"ב ליפשיץ בכאב.