הילדים החטופים בהונגריה

א' בן השלוש ו-מ' בן השנה וחצי

היא נחתה בארץ לפני חצי שנה. לנגד עיניה הייתה נתונה דאגה אחת בלבד. עתידם היהודי של ילדיה. הם נולדו במרוצת שלוש השנים האחרונות, עת שהתה בבודפסט, בירת הונגריה. התינוק בן שנה וחצי ואחיו הגדול בן שלוש.נתוני הפתיחה היו קשים במיוחד. בעלה לשעבר, גוי הונגרי שעונה לשם ג'ונגור, עתיר ממון, בעל מטוס פרטי, יאכטה ושורה של נכסים, הוא גם בנו של פרקליט צמרת מקומי המקיים קשרים הדוקים ביותר עם צמרת המשטרה בהונגריה. זמן קצר לאחר הגעתה ארצה הודיעה האם לאביהם הגוי של הילדים כי היא איתנה בדעתה להישאר עמם על אדמת הארץ ולגדלם כיהודים לכל דבר. עד מהרה פנה האב הגוי, בעל הקשרים והאמצעים, לבית משפט ישראלי כשהוא עושה שימוש באמנת האג, בהיותה אמנה בינלאומית המחייבת משפטית כל מדינה באשר היא. במהלך הדיון המשפטי, שהיה סבוך ומורכב, התברר מעל לכל צל של ספק כי האב ההונגרי מושך בחוטים בשלט רחוק ועושה את כל אשר לאל ידיו על מנת לוודא כי רצונו בהחזקת הילדים לצמיתות יתגשם. בתום הדיונים קבע בית המשפט כי מכוח 'אמנת האג' ולנוכח היות הילדים ילידי ואזרחי הונגריה, על האם והילדים לחזור מיידית להונגריה. יחד עם זאת, בשל רצונה של האם שלא להפרד מילדיה, הוסיף בית המשפט כי על האב ההונגרי לדאוג לאם ולילדים לבית הולם, כלכלה ומחיה על אדמת הונגריה.

לבד באמצע הרחוב

בלב כבד יצאה האם עם ילדיה להונגריה, כשבלבה תפילה כי ה' הטוב ינחה אותה במעגלי צדק וכי ילדיה יזכו לחיות כיהודים. שעה קלה לאחר הנחיתה, נחתה על האם מהלומת פתע מטלטלת שהיא לא חלמה עליה.האב ההונגרי הופיע ביציאה מנמל התעופה בחברת אחיו, מיהר לחטוף את הילדים לתוך רכבו ולנגד עיניה ההמומות של האם, לקח בברוטליות את כל חפציה, לרבות הטלפון הסלולרי שהיה עמה, והסתלק מן המקום כשהוא מותיר אותה המומה ונבוכה בלב הרחוב חסרת כול."ברגע אחד", סיפרה ר', האם, "מצאתי את עצמי בארץ זרה, ללא כל חפצים, ללא פרוטה לכיסי, ללא טלפון, כששני ילדיי הקטנים נחטפו ממני. הייתי המומה ומזועזעת. לא ידעתי את נפשי".בצר לה החלה לשרך את רגליה לבית ידידה שאותה הכירה מימי מגוריה במקום. היא תינתה לפניה את צרתה, סיפרה לה כי היא נותרה חסרת כול וכי ילדיה נחטפו בברוטליות.בשלב זה עדכנו אחיה המתגוררים בארץ וחרדים מאוד לשלום אחותם וילדיה, את ארגון יד לאחים בהתפתחויות בפרשה. יו"ר יד לאחים, הרה"ג רבי שלום דב ליפשיץ, הטיל את הטיפול בפרשה על הצוות המשפטי והסוציאלי שישב על המדוכה תוך בחינת כל האמצעים והדרכים להצלת הילדים.האם הגישה תלונה למשטרת הונגריה בגין אלימות וחטיפה, כשהיא דורשת לגדל את ילדיה בחיקה אולם הגוי ההונגרי עז הפנים הטעה את אנשי המשטרה כי מדובר כביכול באישה שאינה שפויה, שלא יכולה לגדל את ילדיה.

עד כה – במשך חודשיים ימים – לא ניתנה לאם האפשרות האלמנטרית להיות עם שני ילדיה הקטנים!

בימים אלו מתמודדים אנשי יד לאחים יחד עם בני משפחתה של האם על גורל שני הילדים היהודיים. כשעל הפרק ניצב גורלם היהודי, ביד לאחים לא מתפשרים ותרים אחר הטובים שבפרקליטים.יד לאחים עמל אפוא על גיוס עורכי דין מקומיים נודעים אשר יפנו לבית המשפט ההונגרי ואשר עליהם ממליצה השגרירות הישראלית בהונגריה, המעורבת בפרשה.מלבד ההוצאות המשפטיות הכבדות מנשוא, יש שורה של הוצאות נלוות לא מעטות. כחלק ממסכת התביעה המשפטית, על האם להוכיח כי ברשותה דירה נאותה, הולמת ומאובזרת היטב אשר בה תוכל לשכן את ילדיה. זהו תנאי בסיסי וערובה להצלחת התביעה.

והיא מרת נפש

הפרשה כולה הובאה לידיעת מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א. חתנו, הגאון רבי יצחק קולדצקי, העלה על הכתב את תמצית המקרה, תחת הכותרת "מצוות פדיון שבויים", וזה לשונו:"הריני להמליץ בזה עבור מצווה מיוחדת של פדיון שבויים … עבור אישה אומללה שבעלה לשעבר הגוי חטף לה את שני בניה והבריחם בהונגריה ורוצה לגדלם כגויים גמורים ר"ל, והיא מרת נפש, חוזרת עכשיו בתשובה שלמה, ומתחננת על נפש עולליה להצילם משיני האריות כדי שתוכל לגדלם בארץ ישראל בדרך התורה והיראה. וכדי להשיב לה את שני בניה, דרוש סכום עתק עבור עורכי דין וכו' שמסתכם בהון רב וכידוע דברי הרמב"ם שאין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים, ומצווה גדולה לסייע במצווה רבה כזו של פדיון שבויים ולהציל שתי נפשות ישראל לאביהם שבשמים".על דברים אלו, הוסיף מרן הגר"ח קנייבסקי, בכתב יד קודשו, את המילים הבאות: "בעזרת ה' יתברך, כ"ג אב תשע"א. כל הנ"ל נכון ומצווה רבה לסייע ויתברכו בכל טוב". ולכך צירף את חתימת יד קודשו.

כתב ידו של מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א על מכתב חתנו הגר"י קולדצקי שליט"א

אחיה של אם הילדים, הרב ש' בפניה לציבור