הסוס הטרויאני בבקעה: חשיפה שיטתית של רשת ההתחזות במושב ייט"ב

מבוא: המעטפת הציונית וההתחלה המחודשת

מושב ייט"ב (יד יצחק טבנקין) שבבקעת הירדן נושא שם המנציח את שמו של מנהיג תנועת העבודה, יצחק טבנקין. לאחר שהמושב המקורי התפרק בימי האינתיפאדה הראשונה, אוכלס המקום מחדש בשנת 1993 על ידי קבוצת עולים מברית המועצות המזוהים כ"סובוטניקים". המהלך זכה לגיבוי רשמי מצד ראש הממשלה יצחק רבין, שכתב להם כי בקעת הירדן היא "גבול הביטחון של מדינת ישראל". על פניו, היה זה סיפור של חלוציות יהודית, אולם הצלבת המקורות חושפת מציאות של התחזות דתית ואידיאולוגית עמוקה.

נדבך ראשון: השורשים ההיסטוריים – מיתוס מול מחקר

הזהות של תושבי ייט"ב נשענת על היותם צאצאי "מתייהדים" רוסים. אולם, מחקרים היסטוריים מקיפים שנערכו על ידי החוקרים אלכסנדר לבוב וסוולי דודקוב חושפים כי התנועה צמחה בסוף המאה ה-18 בקרב איכרים רוסים נוצרים-פרבוסלביים, ללא קשר אתני ליהדות. המחקר מוכיח כי התנועה התפתחה באופן עצמאי כתוצאה מ"תסיסה וספקנות" בנצרות ואימוץ "הברית הישנה" כבסיס דתי בלבד.

יתרה מכך, המקורות ההיסטוריים מצביעים על כך שגיור כהלכה היה בלתי אפשרי באותה עת; החוק הרוסי (1649–1885) הטיל עונשי מוות בשריפה על יהודים שגיירו נוצרים, ובשל כך בתי דין מוסמכים נמנעו לחלוטין מעיסוק בכך. לאור זאת, נקבעו פסקי הלכה נחרצים: מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל פסק כי יש לחשוש למחקרים ולחייב גיור לחומרא, בעוד שהרב אשר וייס שליט"א הגדירם כספק גויים, והרב בערל לאזר פסק כי הם גויים גמורים הזקוקים לגיור מלא.

נדבך שני: חשיפת המרמה המשפטית והעיתונאית

הספקות לגבי יהדותם של תושבי המושב הפכו לחקירה רשמית של משרד הפנים, כפי שמשתקף בכתבות תחקיר מהעשורים האחרונים:
• עיתון "הארץ" (05.06.1997): בכתבה מאת ראלי סער דווח כי משרד הפנים פועל לביטול אזרחותן של כל המשפחות בייט"ב. בשימועים שנערכו, הודו חלק מהתושבים כי הם נוצרים המאמינים בישו, והמידע הועבר למנהלת מחלקת אשרות וזרים, בתיה כרמון.

• עיתון "כל העיר" (13.6.1997): בכתבה מאת נורית וורגפט תחת הכותרת "בארץ המרדפים", נחשף כי משרד הפנים קבע שכל תושבי המושב קיבלו מעמד עולה על סמך "תיעוד מזויף", וכי היישוב כולו מאוכלס על ידי נוצרים שהציגו תעודות לידה מזויפות.

• עיתון "מעריב" (28.11.2008): בכתבת שער במוסף "סופשבוע" מאת אלי ברדנשטיין, תחת הכותרת "הפלאשמורה של הרוסים", נכתב כי למרות שהתושבים שומרים שבת ומילה, משרד הפנים החליט לאסור על עליית צאצאי הסובוטניקים וקבע: "הם לא יהודים".

נדבך שלישי: הראיות המפלילות מהשיח הפנימי והתעסוקתי

בעוד שכלפי חוץ המושב מציג חזות דתית נורמטיבית, תיעוד מתוך קבוצות הוואטסאפ הפנימיות ("משפחת ייט"ב", "נשות ייט"ב") חושפים אמונה משיחית גלויה:
• יעל כרמיאל: חותמת את הודעותיה בביטוי "ישוע בקרוב".
• אריה מסר: מברך "שאלוהים יברך בשם ישוע".
• מרים יהלום: מצטטת את ישו ("יש לנו מושיע").
• טל קוסטן: הצהיר במפורש: "ישוע הוא החיים שלי".

בנוסף, רבות מבנות היישוב עובדות במוסדות מיסיונריים מובהקים: מרים יהלום בבית הספר "מקור התקווה" בירושלים, יעל כרמיאל בארגון המיסיון "רביבי ישראל", ושירה כרמיאל עבדה בארגון "נתיביה".

נדבך רביעי: פולחן נוצרי והטפה בלב המושב (תיעוד וידאו)

הראיות המשכנעות ביותר מגיעות מתיעודי וידאו של תפילות ושיעורים בתוך המושב, המוכיחים כי מדובר בקהילה המקיימת פולחן נוצרי לכל דבר ועניין:

1. תפילות בשם "האדון" (ראש חודש חשוון תשפ"ב): דוד מיכאלובסקי תועד מתפלל עם הציבור בנוסח נוצרי מובהק: "חסד אדונינו ישוע המשיח… עם כולנו, אמן!".
לצפייה בתפילה לחצו כאן.

2. שירי הלל לישו (חודש שבט תשפ"ב): בתיעוד נראים חברי הקהילה שרים בבית התפילה את המילים "חזור, חזור, עמנואל… בן אלוהים" – כינויים מובהקים לישו על פי הברית החדשה.
לצפייה בתיעוד השירה לחצו כאן.

3. דרשות מהברית החדשה (ראש חודש סיון תשפ"ב): שמעון מיכאלובסקי (בתרגום אנדריי יהלום) תועד נואם על רקע לוח ועליו פסוקים מהברית החדשה (מתי 6:21, אל הגלטים 5:22), בדרשה תיאולוגית נוצרית.
לצפייה בסרטון לחצו כאן.

4. פרשנות כריסטולוגית (כ"ט כסלו תשפ"ד): בסרטון נוסף, מסביר דוד מיכאלובסקי את המושג "אור" על פי האיגרת השנייה לקורינתים (4:6), וקובע כי "על ידי האור הזה… אנחנו יכולים לראות את הפנים של המשיח".
לצפייה בדרשה לחצו כאן.

כמו כן, נצפו טקסים מעוותים, כגון שינוי ברכת הדלקת נרות חנוכה ל"וציוונו להיות אור לעולם", מתוך חוסר אמונה במקור ההלכתי של המצווה.

נדבך חמישי: המימון והשיווק הבינלאומי כ"מושב משיחי"

ייט"ב אינו יישוב מבודד, אלא חלק מרשת מיסיונרית ענפה הממומנת על ידי גורמים נוצריים המזהים את המקום כחלק מהתנועה המשיחית העולמית.

● קשרים ארגוניים: המושב מקיים קשרים הדוקים עם כנסיית HG Ministry, המגדירה עצמה כקהילה המבקשת "לצמוח במשיח", ועם רשת "מלך המלכים" (King of Kings) המפעילה במושב את בית הספר למוזיקה "יובל".

● גיוס כספים מנוצרים: באתר התיירות Actxplorer, נקראים תורמים "לאמץ עץ תמר" כדי לתמוך בכלכלה המקומית. האתר מציין במפורש כי התרומות נועדו "לתמוך ולברך את הקהילה המשיחית בישראל" (Support and bless the Israel Messianic community), תוך שימוש בטרמינולוגיה נוצרית ופנייה לקהל מאמינים בחו"ל.
● הגדרה עצמית כמושב משיחי: בעמוד הגיוס ב-Patreon, המושב מוגדר באופן חד-משמעי כ-"unique Messianic Jewish Moshav" (מושב יהודי-משיחי ייחודי). העמוד חושף את הזהות הכפולה: כלפי פנים – יישוב ישראלי, כלפי חוץ וכלפי התורמים (כמו ארגון CFOIC) – מרכז להפצת האמונה בישו.

● חשיפה בתקשורת הזרה: בסרטון מערוץ יוטיוב דובר ספרדית בשם "Bacari suelto en Israel", מוצג ייט"ב באופן רשמי כיישוב היהודי-משיחי היחיד בישראל. המנחה משווה בין ניסי אלישע לניסי ישו, ומראיין תושבים המסבירים על הקהילה שמאמינה ב"ישוע", מה שמהווה עדות חיצונית ובלתי תלויה לאופיו האמיתי של המקום.

סיכום: התמונה המלאה

המקורות מציירים תמונה של קהילה המנצלת את כסות ההתיישבות והזהות היהודית כדי לבסס מרכז משיחי בלב בקעת הירדן. השילוב בין שורשים שאינם יהודיים, זיוף מסמכים אזרחיים, פולחן נוצרי גלוי ומימון זר, הופך את ייט"ב למקרה חמור של "סוס טרויאני" המאיים על שלמותו הרוחנית של עם ישראל.