ואחר כן באו בניך: יד לאחים הצליח להשיב ליהדות בת לאם יהודיה ואב ערבי שנטמעה בכפר בדואי

בית-דין-רבני-ירושלים בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

התרגשות גדולה השתררה בימים האחרון בבית הדין הרבני במרכז הארץ. היה זה סופה הטוב של פרשה רבת תהפוכות שבמרכזה נפש יהודית שנקלעה לסבך קשה שבשלבים רבים נראה היה ללא מוצא.

ג' היא בת לאם יהודייה ואב מוסלמי, פרי קשה של סיפור טמיעה ארוך שנים. בלקסיקון המחלקה להצלה מטמיעה של יד לאחים קראו לסיפור הזה: דור שני של טמיעה. ג' מצאה עצמה במשך זמן רב כשהיא נקרעת בין היותה בת לעם היהודי והשתוקקה לשוב אליו בתשובה שלמה, לבין האב הערבי והחמולה שאפפה אותה ולכדה אותה כמו בצבת מלקחיים.

תחילה נקלטה ג' בחיק משפחת אומנה יהודית שיצאה מגדרה על מנת לעשות הכול למענה ועבורה אבל תחושת חוסר השייכות היכתה בה ללא הרף. שוב ושוב הייתה מגיעה למפגשים עם העובדת הסוציאלית של יד לאחים וממררת בבכי על מר גורלה. ואז, בחלוף זמן קצר, היה הקשר מנותק והמשפחה הבדואית הייתה מחרימה לה את הטלפון הסלולרי ולא מאפשרת לה ליצור קשר עם שום גורם זר.

ביד לאחים התייחסו אל המקרה בכובד ראש ובשלב די מוקדם עירבו את רשויות החוק. העובדה שג' התגוררה בכפר בדואי בתוככי שטחי הארץ, הקלה על המשטרה לעשות את מלאכתה ולנתק אותה מסביבתה העוינת, בשל החשש לשלומה ולביטחונה. ביד לאחים הכינו עבורה במקביל דירת מסתור מאובזרת היטב בו יכולה הייתה להתחיל את חייה מחדש, כשהיא מנקה את נשמתה מכל האופל שאפף אותה במשך כל השנים הקשות בלב הכפר.

המפנה התחולל במסע המיוחד לקבר רחל שארגן יד לאחים לניצולות שחולצו בחודשים האחרונים מכפרים ערביים. המסע המרגש התקיים ביום הילולת רחל אימנו ובעיצומו התעוררה ג' בסערת רגשות עצומה. לפתע חדרה בה ההכרה המפעימה כי עליה לעשות הכול על מנת להעניק ביטוי ממשי לכך שהיא בת לעם היהודי. כבר למחרת היא יצרה קשר עם העובדת הסוציאלית וביקשה לקדם בדחיפות את תהליך ההשבה שלה ליהדות.

הסוף הטוב הגיע בימים האחרונים. בלוויית העובדות הסוציאליות של יד לאחים, שהיו עבורה כאחיות לכל דבר, התייצבה ג' בבית הדין למעמד השבה ליהדות. שם קיבלה על עצמה שלא להסב עוד ראשה לאחור ולנתק כל מגע עם כל אלו שהתחזו לדורשי טובתה אך בפועל מיררו את חייה. כשדמעות גיל בעיניה יצאה ג' מבית הדין אל החיים החדשים שנכונו לה, בדרך העולה בית א-ל.

ביד לאחים אמרו השבוע כי "סיפורה של ג' נמשך על פני תקופה ארוכה מאוד והוא ההוכחה לכך שאסור לוותר על שום יהודי. גם כשנראה היה כי גורלה נגזר עליה להישאר בתוככי הכפר הבדואי, על כל המשמעות הכרוכה בכך, לה עצמה ולכל הדורות הבאים, לא אמרנו נואש, והמשכנו להיאבק מתוך אמונת אומן, כי לא יידח ממנו נידח".

מסמך השבה ליהדות