"כשאת עם ערבי – את לא את באמת"

שבת ייחודית לנשים וילדיהן המטופלים ב"יד לאחים" התקיימה השבת בכפר חב"ד

כ-70 נשים וילדיהן, המטופלים על הצוות המקצועי של עמותת 'יד לאחים', השתתפו בשבת "יד לאחים" שעמדה בסימן – "היעד בידייך". השבת התקיימה בכפר חב"ד וכללה יומיים עמוסי פעילויות.

ביום שישי ערכו הנשים הפרשת חלה חגיגית והכניסו את השבת עם תפילות והתרגשות רבה. לאחר תפילת ערבית, קיימו הנשים סדנת היכרות והתוודעו אל המשתתפות האחרות בשבת – "הבנות ערכו דיונים עם צוות המטפלות ושאלו שאלות רבות שהטרידו אותן", סיפרו ביד לאחים.

את הילדים ליוו צוות גננות ומדריכות מקצועיות בתוכנית ייחודית שנבנתה עבורם. "מעבר למתן מרחב ושקט נפשי לאמהות, מטרת הפעילות היתה העמקת הזהות היהודית והקניית מושגים ביהדות", אומרת שורי קוסטליץ, שריכזה את עבודת ההכנה על השבת. "היה מדהים לראות איך במוצ"ש, אחד הילדים בן 6 ביקש לקיים הבדלה פעמיים, גםם אצל האמהות וגם אצל הילדים, הוא לא ויתר על העניין וזו היתה פעם ראשונה בחייו שנחשף לברכה הזאת".

לנערות הדור השני, שנולדו לאב ערבי, נערכו סדנאות בנפרד כשהנושא המרכזי עסק בזהות היהודית שלהן. ש', בת 45, שנולדה לאב ערבי ואמא יהודייה סיפרה לנו: "אמא שלי התחתנה עם ערבי ונפטרה בגיל 52 ממחלה קשה, מספר ימים לפני מותה היא אמרה לי שהחלום שלה הוא שאחת הבנות שלה תעזוב את הכפר ותחזור בתשובה". ש', שחולצה מהכפר הערבי לפני כחצי שנה שיתפה אותנו, עם דמעות בעניים שהיא מרגישה שהיא עומדת להגשים את חלומה של אמה והחליטה להתחיל לשמור שבת מעתה ואילך.

בחורה נוספת שדיברה בפני הנוכחות היא ר', שחולצה בתקופת החגים האחרונה. ר' סיפרה לנו שבעלה הערבי היה אדם אמיד ומשפחתו משפחה מכובדת. אבל עם כל הטוב, היא הרגישה שהיא לא היא. "כל המנטליות של הבית הערבי ושל צורת החיים, היתה זרה ומנוכרת לי", סיפרה ר' והמשיכה, "לא הייתי אני, וזה מה שהפריע לי". היא סיפרה שהסתירה מהמשפחה שלה את הקשר עם בעלה, והיתה מבקשת ממנו לא לדבר בקול ברחוב, כשהיו בתוך ישראל כדי שלא ישמעו את המבטא. "זה מתחיל בכמה דקות של כיף והנאה והתגלגל מהר מדי עד שזה יצא משליטה", סיכמה ר' מול הנוכחות.

"שבת יד לאחים היתה הזדמנות נהדרת להתנתק ממרוץ החיים, גם שלנו וגם של המטופלות שלנו, ולהעניק להן ולילדיהן את הכלים, ההקשבה ותשומת הלב כשהזרקור מופנה אך ורק עליהן", סיכמו בעמותת יד לאחים.