לאחר שנים של היעדרות: אישה יהודייה יצאה מכפר ערבי ושוכנה בדירת מסתור של יד לאחים

בדהרה לדירת המסתור. רכב חילוץ של יד לאחים ליד מחסום צבאי

הטלפון הבהול שהגיע ביום ראשון של חול המועד פסח האחרון למוקד החירום של יד לאחים, הפתיע גם את הכוננית המסורה שהגיעה לאייש אותו ביום החופשה שלה, במקום להיות עם בני משפחתה.

"זו אני נטע (שם בדוי)", אמר הקול הנחוש והמבוהל מעבר לקו. "הצלחתי לברוח הבוקר מבעלי הערבי. ניצלתי הזדמנות שנקרתה בפני וברחתי עם שני ילדיי מבלי לחשוב פעמיים ומבלי שאעדכן אתכם לפני כן. כעת אנו מסתתרים מאחורי תחנת האוטובוס הנמצאת בסמוך לפתחו של הכפר. תוכלו לשלוח צוות שיאסוף אותנו בדחיפות ויעביר אותנו לדירת מסתור שלכם?".

הכול החל ארבע שנים קודם לכן. מזכירה במשרד פרטי שמה לב כי פרטים שמסר אחד הלקוחות מכילים כתובת דואר אלקטרוני בעלת שם יהודי מובהק. חשדה התעורר ומשיחת אגב שגלגלה עם אותו אדם היא הבינה כי מדובר בדוא"ל השייך לאשתו היהודייה. היא פנתה במהירות ליד לאחים, העבירה למוקד את מספר הטלפון בביתו של האיש וביקשה שייצרו בדחיפות קשר עם האישה היהודייה, טרם יחזור הערבי לביתו.

עובדת סוציאלית של יד לאחים מיהרה לחייג למספר הטלפון הביתי ומהעבר השני ענתה אישה צעירה שהזדהתה כנטע. כששמעה מי מחייג ומדוע, היא הופתעה מאוד וגוללה מסכת חיים קשה, רווית אלימות, צער וכאב. "בעלי, הוריו, אחיו ואחיותיו מתנכלים לי ללא הרף. בכל דקה שעוברת אני סובלת כאן", אמרה והתייפחה ארוכות. נטע הוסיפה עוד כי הם מתגוררים בשטח שבשליטת הרשות הפלסטינית וכי אין ביכולתה לברוח משום שכבר ניסתה לעשות זאת בעבר ורק חוותה סבל כתוצאה מכך.

מסתבר שלאחר לידת ילדם השני היא נמלטה מבעלה. "הניסיון הזה לא נגמר טוב. בעלי גילה את מקום המסתור שלנו והחזיר אותי לביתו באלימות קשה", אמרה בכאב. נטע סיפרה עוד כי היא אם לשני ילדים, בת בגיל שש ובן בגיל שנתיים וכי היא מלאה בצער מהעתיד הצפוי לילדיה. למרות זאת, הסכימה להעביר את מספר הטלפון הנייד שלה לעובדת הסוציאלית של יד לאחים ונקבה בשעה בה ניתן יהיה לשוחח אתה למחרת היום. העובדת הסוציאלית של יד לאחים חייגה למחרת וניסתה לבדוק בעדינות אולי בכל זאת קיימת דרך להוציא לפועל מבצע חילוץ מהיר, מבלי לסכן בכהוא זה את האישה היהודייה ואת ילדיה הרכים. נטע הסכימה לבדוק את האפשרות אך יומיים לאחר מכן היא הודיעה כי בשל ניסיון העבר העגום, היא חוששת מידו הארוכה של בעלה. ניסיונות השכנוע של העובדת הסוציאלית עלו בתוהו, ומאז הפך המספר ללא זמין והקשר ניתק.

ואז, ארבע שנים מאוחר יותר וללא כל התראה מוקדמת, הגיע הטלפון ליד לאחים. נטע סיפרה כי בכניסת חג הפסח נדלק בה הניצוץ היהודי. הזיכרונות של ליל הסדר, המצות, היין, ההגדה והאווירה המשפחתית צפו ועלו בתודעתה והיא החליטה לברוח בכל מחיר, ויהי מה. היא גם הגיעה למסקנה שלמענה ולמען ילדיה עליה לברוח לפני שיהיה מאוחר מדי.

בשעת לפנות בוקר, כשבחוץ עוד שרר חושך מוחלט, היא ניצלה את יציאתו הפתאומית של בעלה מהכפר לטובת סידורים דחופים בג'נין, נטלה את שני ילדיה וכשבגדים בלבד לעורם פתחה בצעידה מהירה אל מחוץ לכפר. ביציאה מהכפר היא מיהרה לחייג ליד לאחים, עדכנה על מצבה ועל מקום המצאה וכעבור שעה בלבד היא וילדיה כבר היו יישובים ברכב החילוץ בדרכם לאחת מדירות המסתור שהייתה מוכנה מראש למקרים כאלו.

למחרת שביעי של פסח נכנס לתמונה הצוות המשפטי של יד לאחים על מנת לנהל את המאבק על משמורת הילדים ובהליך הגירושין, והשבוע אמור להתקיים הדיון הראשון בעניינם. "מהיום, בכל שנה אדע שפסח הוא גם חג החירות האישי שלי ושל ילדיי" סיכמה הניצולה בהתרגשות את הפרק החדש שנפתח בחייה. בימים אלו היא מלווה בידי צוות סוציאלי של יד לאחים וחונכת מקצועית מדריכה את בתה בת השש לקראת התחלת לימודיה במוסד חינוכי מתאים.