משטרת תל אביב הרחיקה את המיסיונרים משכונת יד אליהו

המידע שהגיע לידי ארגון הפעילים יד לאחים, לא הותיר מקום לספקות. אנשי הכת המיסיונרית עדי ה', הציבו להם מטרה חדשה בדמות בתי שכונת יד אליהו ברחוב הפלמ"ח 20 במרכז תל אביב. המיסיונרים, כך נודע, עוברים מבית לבית ומציעים ספרות הרסנית במסווה תמים כדי להוליך שולל יהודים תמימים.

צוות מתוגבר של פעילים הגיע לשכונה כשהוא מלווה בניידת כריזה המזהירה את התושבים מפני המיסיונרים העוברים בדקות אלו מדלת לדלת ומציעים את סחורתם המפוקפקת. השמועה על בואם של האורחים הבלתי קרואים לתוככי השכונה עשתה לה כנפיים ותוך דקות אחדות התקבץ קהל רב שמחה בכל תוקף כנגד ההטרדה הנפשעת והניסיון להוליך שולל יהודים תמימים, תוך כדי התייצבות פיזית בבתיהם והטרדת מנוחתם.

המיסיונרים המבוהלים החליטו להזמין את המשטרה בתלונת שווא לפיה הם מאוימים על חייהם כביכול. השוטרים שהובהלו למקום גילו מהר מאוד כי המיסיונרים הם שהפרו את שלוות השכונה תוך כדי ניסיון ציני ונואל להתדפק בבתי התושבים בשעת המנוחה והורו להם לעלות לניידת שהובילה אותם לתחנת המשטרה.

תושבי השכונה לא אמרו די בכך והתייצבו עד מהרה בתחנת המשטרה על מנת לוודא אישית כי המיסיונרים לא יהינו להטרידם שוב. מפקד המשטרה יצא אל התושבים ואמר כי הבהיר למיסיונרים בטרם שחרורם כי מכאן ואילך כל הטרדה מיסיונרית שתושבי השכונה יתלוננו עליה, תיזקף לחובתם.

בתוך כך: ברחוב הנביא אלישע 4 בבאר שבע חשפה אנשי יד לאחים על הקמתו של מאחז מיסיונרי חדש, בוילה מקומית שהוסבה למרכז פעילות מיסיונרי. בעל הבית טען תחילה כלפי השכנים כי אין במקום כל פעילות וכי השיעורים שנערכים בו הם "שיעורי תנ"ך של בני הבית", אולם הנהירה הרבה לבית בשעות שונות הסגירה את הפעילות המפוקפקת הרוחשת בו.

באחד מימי השבוע שחלף, תחת מטר סוחף, התקבצו ליד הבית תושבי הרחוב להפגנה זועמת. "לא ננוח ולא נשקוט עד שתסתלקו מכאן", קראו השכנים. יושבי הבית, מיסיונרים שהיו שרויים באותה שעה בעיצומו של שיעור, מיהרו להתפזר מהמקום כשהם קוטעים את השיעור. לנגד עיני עשרות המפגינים נמלט ראש הכת המקומית, סמיאונידי ולדימיר, ושוב לא הופיע בו. בארגון יד לאחים הבהירו כי ימשיכו לעקוב אחר הכת ואנשיה במטרה לסכל, באמצעות כל הכלים הלגיטימיים העומדים לרשותם, כל ניסיון להקמתו מחדש של המוקד המיסיונרי בכל מקום שהוא.

יו"ר יד לאחים, הרה"ג רבי שלום דב ליפשיץ שליט"א, העלה על נס את האכפתיות שגילו תושבי השכונות, והערנות של קציני המשטרה. "אם כולם היו מגלים ערנות אקטיבית שכזאת, ניתן היה לבלום בקלות יתר את ההרסנות המיסיונרית. על כל יהודי לנצל את כל הכלים הלגיטימיים העומדים לרשותו כדי להביא לכך שהמיסיונרים יחושו דחויים ובלתי רצויים".