אננדה מרגה

פולחן מקברי:

אחד מפולחני הכת מתבצע בבתי קברות בחצות הלילה. מדובר בריקוד הנקרא "הטנדוה" שבו אוחז הרוקד נחש בידו האחת וגולגולת ביד השניה.
– ידיעות אחרונות 26.5.75 וסקירת מודיעין של משטרת ישראל על ה"כתות בישראל", 1982.

עבדות:

"באמצעות סמכותם ובאמצעות 16 עקרונות החיים של הכת שולטים המנהיגים כמעט על כל פעולה ממבצע האדם… במשך היום נדרשים המודטים לעבוד בעבודות שונות כולל שטיפת בתים וחדרי מדרגות כדי להביא כסף רב ככל האפשר לקופת הכת"
– סקירת מודיעין הנ"ל

פרופ' ריצ'רד פארק, מהמכון ללימודי אסיה, עקרון שבאוהיו (ארה"ב): "הדגש הוא על ציות, משמעת, הכפפת הרצון לזה של הגורו."

אלימות:

פרבהאט רנג'ן סרקר, מייסד הכת לא דגל בעיקרון של אי-אלימות.
"שום בעיה בעולמנו אינה יכולה להפטר על ידי עקרון אי אלימות", אמר.
תורתו כוללת קריאה להשלטה בכח. חברי הכת בהודו פעלו באלימות וניסו להתנקש בשרי ממשלה ושופטים.
בניו-זילנד נעצרו חברים בכת על גניבת חומרי נפץ לשם פיצוץ הנציגות ההודית.
גם באוסטרליה, תאילנד, הפיליפינים, ואנגליה נעצרו והורשעו אנשי הכת בקשר להתקפות והתנקשויות בנציגים הודיים.

הדו"ח של הוועדה הבין-משרדית לבדיקת נושא הכתות בישראל (1987) קובע: "המנסים לפרוש מהאננדה מרגה או החולקים על המנהיג, מעמידים את עצמם בסכנה ממשית." (עמ' 319)

ניצול מצוקות:

הכת הקימה ארגוני חזית שונים וחבריה משתתפים לפרויקטים של עזרה סוציאלית וחינוך, סיועה לנפגעי אסונות ועוד… אמנם במטרה מיסיונרית בלבד, כפי שהעיד עצמו סרקר: "מטרה השירות החברתי של אננדה מרגה אינה רק למלא את המוח ואת הכרס ולחבוש פצעים, אלא לבנות חברה רוחנית דינמית" (קרי: אננדה מרגה). – צוטט ע"י דוד טלין בספרו "The Rise and Fall of the Ananda Marga"