"אמא, את חייבת להציל אותי, זה דחוף"

סיפור ההיטמעות של ש' אשר ניצלה בשבוע שעבר מלב היישוב הבדווי רהט, יוצא דופן מעט מהמקרים הרבים שבהם מטפלים אנשי האגף להצלה מטמיעה בארגון הפעילים יד לאחים. ש' החליטה להתאסלם מטעמים אידיאולוגיים לאחר שנחשפה לפעילותו של ארגון מוסלמי בלתי מוכר העוסק בהעברה לדת האיסלאם עפ"ל. משנודע על כך להוריה, הם ניסו לדבר על לבה ולהבהיר לה את הטעות המרה שבידה, אך דבריהם נפלו על אוזניים ערלות.

ביום מן הימים גילו הוריה של ש' כי לא שבה הביתה מפעילות התנדבותית בבית החולים 'ברזילי' באשקלון, עיר מגוריה. השעות נקפו ולאחריהן צלצל הטלפון בבית הוריה. על הקו הייתה ש' בקול שלו ופסקני, שהחריד את ההורים שבעתיים, הודיעה להם כי לא תשוב יותר לביתם, שכן נישאה לערבי מרהט.

ניסיונותיהם של ההורים לשוב ולחדש את הקשר עם הבת עלו בתוהו. בשלב מסוים, לאחר שמלאו שבעה חודשים מאז היעלמות הבת, הצליחה האם ליצור עמה קשר. במקומה ענה הבעל הערבי שניאות לבקשת האם להיפגש עמה, בתנאי שלא יהיה במקום אף לא אדם אחד נוסף. הם סיכמו להיפגש ביישוב יד מרדכי. במועד המדויק שנקבע, המתינה האם אך השעות נקפו והבעל הערבי, כמו הבת האובדת, לא הופיעו. חששה של האם גבר.

לאחר לילה של פחדים וסיוטים, התעוררה האם לבוקר חדש שבו המתינה לה הודעה נואשת בתא הקולי של הטלפון. ההודעה הייתה קצרה וממנה בקע קולה של הבת. "אמא תתקשרי דחוף, את חייבת להציל אותי", לחשה הבת שניכר היה בקולה כי היא במצוקה קשה. כעת כבר היה ברור כי חששותיה של האם לא היו לשווא. היא מיהרה ליצור קשר עם אנשי יד לאחים וסיפרה להם את תמצית הסיפור.

האם תודרכה על-ידי יד לאחים ליצור קשר עם הבת, לשמוע ממנה את המועד המדויק שבו ניתן יהיה להופיע ברהט וכן את מקסימום הפרטים הדרושים לאיתור המקום בו היא שוהה.

"בשלב מסוים", סיפרו השבוע ביד לאחים, "נוצרה שיחת ועידה בינינו לבין האם והבת. הבנו שעלינו לנקוט פעולה זריזה שכן תוך שעות ספורות אמור הבעל הערבי להופיע שוב. ביקשנו מש' לאלתר סיבה ליציאה מהבית. בהכירנו את רהט על הנפשות הפועלות בה, הורינו לש' לענוד על ידיה כפפות לבנות שבאמצעותן נוכל לזהותה, בהיותה יוצאת דופן ביחס לכל הנשים המקומיות המכוסות ברעלות ובלבוש שחור מכף רגל ועד ראש".

התנאים הסביבתיים לא בדיוק האירו פנים, גם לאנשי יד לאחים המיומנים בפעולות אלו. "ש' סיפרה רק שמול ביתה יש בית עם חלונות מנופצים ואורוות סוסים. שבעה חודשים היא גרה שם וזה כל מה שהיא יודעת לספר על סביבת מגוריה", משחזרת ד. פעילת יד לאחים.

כשרכב החילוץ היה כבר בסמוך לביתה, הרטיבה ש' כמה בגדים, שמה אותם בגיגית וסיפרה לבני הבית שהיא יורדת לתלות כביסה, שכן נאסר עליה לצאת לבדה. היא לקחה עמה טלפון, תעודת זהות וכפפות לבנות ויצאה לרחוב. "בשלב מסוים היא ראתה את הרכב החילוץ והחלה לנופף ידיים בפראות", סיפרה האם שצורפה לחילוץ על מנת להקל את תחושת הבת. "פעילת יד לאחים זיהתה אותה וצעקה בהתרגשות: 'הנה היא, הנה היא'".

ברגע שבו נראתה הצעירה העטויה ברעלה ובבגדים שחורים, מנופפת את ידיה בכפפות לבנות, לפי האות המוסכם, התחשמלה האווירה ברכב."ש' נכנסה לרכב ופרצה בבכי. הרכב שעט במהירות לעבר היציאה מהכפר. ורק כשהגענו לאשקלון החליפה את הרעלה ואת בגדיה בבגדים אחרים. מיד אחר-כך נסענו לאכול ארוחת בוקר כדי להירגע ולחשוב מה הלאה", סיפרה האם בהתרגשות.

שעה קלה לאחר מכן ניצבו האם והבת במשטרת אשקלון, בלוויית אנשי יד לאחים ועובדת סוציאלית, להגשת תלונה נגד הבעל. משם הסיע את הבת רכב של יד לאחים לדירת מסתור בה היא שוהה, בליווי צמוד של יד לאחים. במקביל, הוגשה בבית המשפט בקשה לצו הגנה.

"היא מאושרת ופורחת", אמרה האם בהתרגשות.

לאחר שהתאוששה מההצלה המהירה, סיפרה ש' לאמה ולפעילות יד לאחים כי ברהט, אצל בני המשפחה הבדואים, היא הפכה למשרתת. "תפקידה היה לשטוף את הבית, לעשות כביסה בידיים ובלי אבקת כביסה ולהכין מדי יום כמויות אדירות של פיתות", מספרת אמה.

בראיון לעיתון "סקופ" בדרום, אמרה האם: "בעקבות מקרה זה אתנדב ליד לאחים ואסייע לאמהות אחרות שנמצאות במצב דומה". בתוך כך, החליטה עיריית אשקלון להקצות מבנה מיוחד למוקד הצלה וחילוץ של ארגון יד לאחים באזור הדרום.

יו"ר יד לאחים, הרה"ג רבי שלום דב ליפשיץ שליט"א, שליווה את ההצלה מן הרגע הראשון, אמר השבוע כי "הקלות הבלתי נסבלת שבה בנות ישראל נופלות שבי בידי בני עוולה, חייבת להוציא את הציבור מאדישותו כי זו תופעה נוראית שהולכת ומתרחבת. אי אפשר לעמוד מנגד", אמר הגרש"ב ליפשיץ.