אֲנִי לְדוֹדִי – בת 72 שבה ליהדות בבית האבות: "רוצה לסיים את חיי כיהודייה"

השבה ליהדות בבית הדין

רחל (שם בדוי) אישה יהודייה כבת 72 שהתאסלמה בצעירותה והייתה רשומה כמוסלמית במשך 56 שנים שבה בתשובה שלימה וזכתה לעשות טקס 'השבה ליהדות' בבית הדין הרבני בירושלים, באמצעות 'זום' מבית האבות הערבי בצפון בו היא נמצאת.

תחילתו של הסיפור לפני 57 שנים כאשר רחל עלתה לארץ מעיראק עם משפחתה בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים. המשפחה שוכנה בעיר קטנה בצפון ואחרי כשנה הכירה רחל ערבי מאחד מכפרי הסביבה שהיה מבוגר ממנה בעשר שנים ונישאה לו. "היא גדלה בלי אבא ואמה התקשתה להשתלב בחברה. אף אחד לא הבין אותם וזו הייתה הסיבה שהיא הכירה את אבא, התאסלמה ואחר כך נישאה לו בגיל 16" מסביר אבנר, אחד מחמשת ילדיהם.

המשפחה עברה להתגורר בכפר ערבי בבקעה, וכשהילדים התבגרו הם עברו לעפולה כדי שיוכלו לקבל חינוך מסודר, אבל הקריעה בין הזהויות הייתה קשה מנשוא. "אמא התנהגה שם כיהודייה כדי שיקבלו אותנו בחברה ואבא לא הסתיר את הערביות שלו. הוא אבא היה מרביץ לנו הרבה כששאלנו שאלות על הפערים בזהות בין אמא אליו, והחברים היהודים בני גילנו צחקו עלינו והתייחסו אלינו כערבים. זו הייתה ילדות קרועה, חצויה וקשה מאוד".

הילדים שלמדו בבתי ספר ממלכתיים בחרו להמשיך במסלול ישראלי, ולפני גיוסם לצבא עברו בחשאי, מבלי לידע את אביהם, טקסי השבה ליהדות כדי להרגיש שווים בין שווים. רחל עצמה לא עשתה את הטקס כיון שבעלה הערבי לא אפשר לה לעשות זאת.

שנים עברו, הבעל הערבי מת בתאונת דרכים והילדים התחתנו ועזבו את בית אימם. בשנתיים האחרונות התדרדר מצבה הבריאותי והקוגנטיבי של רחל ואנשי משרד הבריאות הכניסו אותה לבית אבות סיעודי המיועד לציבור הערבי, באחד מיישובי הצפון. הסיבה שהאישה היהודייה שהתגוררה שנים רבות בעיר יהודית הוכנסה למקום, היא לאומה הערבי שכתוב ברישומי משרד הפנים.

השהות של רחל בבית האבות הערבי היתה קשה. היא ביקשה להדליק נרות אולם הדבר לא התאפשר לה (אנשי בית האבות טענו כי הם חוששים מהדלקת אש ע"י הקשישים), וגם את יתר החגים לא הצליחה לחגוג. "בפסח היא ביקשה שיתנו לה מצות אבל לא ידעו על מה היא מדברת. היה לה קשה מאוד. היא הרגישה שהיא לא במקום הטבעי שלה. שוהים ערבים סביבה התפללו לפי האסלאם וקראו בקוראן עם בני משפחותיהם, והיא לא יכלה לבטא את יהדותה. לא יכולנו לעשות עם זה כלום. אין לנו כסף לבית אבות פרטי, ולהעביר אותה לבית אבות ציבורי יהודי זה קשה מאוד".

בנקודה זו הבין אבנר שכדאי לו לערוך לאימו – שבין כה מחשיבה עצמה כיהודיה ומקיימת כמה מצוות, לעשות בבית הדין טקס של 'השבה ליהדות' כדי שתוכל לעבור לבית אבות רגיל. אבל זה לא היה רק הקושי המנטלי: אבנר שראה את מצבה של האם הולך ומתערער, רצה לעשות את הטקס כדי שבבא העת היא תוכל להיקבר כיהודיה.

אבנר חיכה לרגעים בהם אימו תהיה צלולה ותיאם איתה את הצעד. "עד היום היה קשה לאמא מבחינה רגשית לעשות את הצעד הזה" הוא מסביר. "ניסיתי כמה פעמים בעבר אבל היא סירבה. הפעם הסברתי לה שזה חשוב, גם בשביל החיים שעוד נשארו לה – שתוכל להזדקן בכבוד כיהודייה, וגם בשביל אחר כך".

במקביל, ארגון 'יד לאחים' שמלווה את המקרה מקרוב כבר שנים ארוכות, ושעזר לילדיה לחזור לעם ישראל פנה לבית הדין בירושלים וביקש ממנו לערוך את טקס ההשבה ב'זום'. "רחל נמצאת על כסא גלגלים, ומצבה הרפואי והקונטיבי אינו טוב בלשון המעטה. זה מקרה מורכב מאוד, ולכן ביקשנו שהדיון יתקיים ב'זום'.

בבית הדין שבו מכירים את יד לאחים מעשרות תיקים דומים מידי שנה הסכימו לבקשה, אך לפני כן ניהלו שיחה עם אבנר ועם העובדת הסוציאלית של הארגון שמלווה את התיק כדי לשמוע את הסיפור מכלי ראשון.

בשבוע שעבר התקיים הדיון, כאשר נציג יד לאחים הגיע פיזית לבית הדין, כדי להשתתף בהליך כנציג חוקי מטעם רחל. "הדיין הרב חיים וידאל בדק עם אמא אם היא צלולה וכשירה להליך וחקר אותה באשר לרצינות כוונותיה והיא שיתפה פעולה באופן יוצא מן הכלל. זה היה נס שהיא הייתה צלולה, כי יש לה רגעים ארוכים בהם אי אפשר לתקשר איתה, ויש רגעים בהם היא כאילו מתעוררת לחיים ונמצאת איתנו".

כשרחל נשאלה "מה את רוצה מבית הדין?" ענתה בתמימות: "לחזור בתשובה. למות כיהודייה" ועיני הנוכחים זלגו דמעות. בנקודה זו חזר איתה הרב וידאל על עיקרי היהדות, ורחל קראה את תפילת 'שמע ישראל' וכמה שעות לאחר מכן הגיע לידיה נציג מיד לאחים עם הטופס הרשמי של השבתה ליהדות.

ביד לאחים אומרים: "בכל שנה אנו זוכים בס"ד להחזיר יהודיות רבות לעם ישראל, ואין לנו מתנה גדולה יותר לסיכום שנת הפעילות הנוכחית מאשר השבת רחל הביתה – לאלוקי ישראל ולעמו. הסיפור הזה מלמד אותנו ש'אין מצב אבוד' וכי 'כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן'.

"בימים אלו אנו עושים מאמץ לעזור לילדיה של רחל להעביר אותה לבית אבות יהודי – ציבורי או פרטי, העיקר להוציא אותה מהמקום בו היא נמצאת כיום. אנו מקווים כי את ראש השנה הקרוב תחגוג רחל בבית אבות חדש, עם אחיה ואחיותיה, כיהודייה בת חורין".