גוזרים עליהם כליה

גדולי פוסקי ההלכה בישראל הגר"ש אלישיב וחתנו הגר"י זילברשטיין הפכו לאחרונה סמל של אנושיות ב…סין * פסק הלכה שפורסם בשמם בנושא איסור נטילת איברים להשתלה מנדונים למות בסין עשה גלים תקשורתיים בעולם כולו * לטענת מתנגדי השלטון בסין, רבבות האסירים המוחזקים במדינה משמשים מאגר זמין של איברים לפירוק ולהרכבה שרק צריך "לקצור" אותם * בשנים האחרונות חלה עליה דרמטית במספר ההשתלות המבוצעות בסין והישראלים היו מהראשונים שהחליטו לנצל את ה'התפתחות הרפואית' הזו * בעקבות הויכוח הצבורי ופסק ההלכה החליטו בימים אלה כל קופות החולים בישראל להקפיא את מימון ההשתלות בסין * בדיעבד מסתבר שבישראל יש גם נציגות ל'מותרמים' ולא רק לתורמים * הכל על.. שני סינים וכליה אחת

מאת שוקי דגן – ShofarNews

חדר ניתוחים

לא בכל יום מקדישה תחנת טלויזיה המשדרת בשפה הסינית כתבת פרופיל לדמותו של הגרי"ש אלישיב, אבל לפני כמה שבועות זה קרה. תחנת NTDTV (המזוהה עם הפאלון דאפא) המשדרת מניו יורק והמכנה את עצמה "אחד ממקורות המידע הבלתי מצונזר היחידים בכל רחבי סין", החליטה כי הגיעה השעה שמליוני צופיה יכירו את גאון ההלכה היהודי. הרקע לכתבה היתה תשובה הלכתית שנתן הגרי"ש אלישיב ובה התיחס לתופעה המתרחבת והולכת של סחר איברים בחסות ממשלות רודניות המשתמשות במתנגדי השלטון לצורך קצירת איבריהם ומכירתם בשוק הפרטי.

בתשובה לשאלה שהציג בפניו מנהל בית החולים שערי צדק, ד"ר יונתן הלוי, קבע הרב אלישיב כי גם במצב של פקוח נפש יש להימנע מעריכת נתוחי השתלה במקומות בהם קיים חשש שרוצחים בני אדם כדי למכור את איבריהם. "לא ראוי לאדם לפנות לבית חולים שהבריות מרננות עליו שמרדימים בו במרתף אנשים שנידונו למות ושולפים אותם לאור בקשה להשתלה ובודקים לראות אם יש התאמה בין איבריהם לחולה ואז הורגים אותם ומוכרים את איבריהם".

"יש חלול ה' גדול כאשר יהודי מנצל את השחיתות המוסרית של משטר ההורג את מתנגדיו מתוך כונה להשתמש באיבריהם לתועלת כספית", צוטט בכתבה חתנו של הגרי"ש אלישיב, הגר"י זילברשטיין רבה של רמת אהרן ומגדולי פוסקי ההלכה הרפואית בישראל. "אפילו במצבי פקוח נפש אסור לבני העם הנבחר, העם היהודי, שהצטווה באיסור 'לא תרצח', לקבל טפול כזה".

למרות שהרב לא נקב בשמה של מדינה מסוימת מעריכים כי דבריו היו מכוונים לנעשה בסין, שם מתבצעת רדיפה שיטתית של חברי קבוצת ה'פאלון גונג' ושאר מתנגדי משטר המוצאים להורג בהיקף סיטונאי. רדיפות בסין אינם דבר חדש, אולם בשנים האחרונות גילה המשטר הקומוניסטי כי יש ביכולתו לתפוס שני צפורים במכה אחת: גם לחסל את מתנגדיו וגם לעשות עליהם קופה.

מאחורי השיטה יש הגיון מצמרר בפשטותו שכל קניבל אפריקני מצוי מזהה על נקלה: מתנגד-משטר חי, עולה לקופת המדינה כסף ובנוסף לכך הוא מהווה מקור בלתי פוסק לבעיות וטרדות שונות, לעומת זאת מתנגד-משטר מפורק לאיבריו, הוא לא פחות מאשר מכרה זהב מהלך על שתים, בפרט כאשר החלקים משווקים בשוק האיברים הבינלאומי ונמכרים לקליינטים מערביים שהפרוטה מצויה בכיסם. כך התלכדו להם כחות השוק הקפיטליסטי, פלאי הרפואה המודרנית והעדרם המוחלט של עכבות מוסריות והביאו לעולם את הדילמה המוסרית הסבוכה ששמה – תעשית ההשתלות הסינית.

משוואה בשלשה איברים

שלשה איברים יש למשוואה הסינית הבלתי פתירה: הקליינטים המערביים המיצרים את הבקוש העצום לאיברים, השלטון שגילה דרך קלה להתעשר על גבם (שלא לדבר על לבם ועל כליותיהם…) של רבבות אסירים וכמובן, התורמים עצמם הנאלצים בעל כרחם להיפרד מאיברים חיוניים ויקרים בכדי לממן את קופת המדינה. מי הם התורמים הללו? על כך חלוקות הדעות.

השלטון הסיני לא התבייש להודות, לפחות עד לאחרונה, כי האיברים נלקחים מגופותיהם של פושעים המוצאים להורג. מכיון שהמתים ממילא כבר אינם זקוקים לקרניות, לבלבים ושאר איברים, כך טוענת הלוגיקה הסינית, יהיה זה בזבוז משאבים בלתי נסבל שלא לנצל את האיברים המיותרים הללו כדי להעשיר את קופת המדינה.

מערכת המשפט הסינית נראית כאילו נבראה במיוחד עבור תעשית השתלות האיברים. בספר החוקים הסיני ניתן למצא לא פחות מ-60 עבירות שדינן מות; החל מרצח וכלה בשחיתות צבורית ועבירות כלכליות שונות. לשופטים יש אצבע קלה על ההדק והתוצאה, כפי שדיווח השבוע העתון 'ניו יורק טיימס', הוא בסביבות 15,000 הוצאות להורג מידי שנה, יותר מסך כל הנידונים למות בכל יתר מדינות העולם גם יחד. הנתון המדויק, אגב, אינו ידוע מכיון שהוא נחשב סוד מדינה כמוס.

מרכזי ההשתלות נמצאים בבתי חולים צבאיים או כאלו העובדים בשתוף פעולה הדוק עם שלטונות הכלא ומערכת המשפט הסיני. לא אחת מוגשת הבקשה להשגת איבר מסוים היישר למזכירות בתי המשפט המתבקשת לברר תורם מתאים בין שלל האסירים הנידונים למות. בצורה כזאת ניתן גם לודא מראש כי התורם אינו סובל מבעיות בריאותיות כלשהן או לקבוע את מועד ההוצאה להורג כך שיתאים לעתוי נתוח ההשתלה. באופן כזה האיבר המושתל יגיע ליעדו כשהוא חם וטרי.

פושטי העורות

רופאים ישראלים שנתקלו בפעם הראשונה בדפוסי העבודה הסיניים הגיבו בזעזוע. בדיון שערכה ועדת הבריאות של הכנסת בנושא זה בשנה שעברה סיפר ח"כ הד"ר אריה אלדד על מפגש שקיים עם מומחה סיני להשתלות עור: "לפני מספר שנים", סיפר אלדד, "התפרסמו בספרות הרפואית שעוסקת בתחום הטפול בכוויות דיווחים מדהימים מסין על שיטה להציל את חייהם של נפגעי כוויות קשות מאד. השיטה היתה לפשוט את עורו של אדם מת ולעטוף בו את גופו של נפגע כוויות".

"כשביקרתי בסין הגעתי לאותו מרכז ושאלתי את הרופא המטפל שאלה טכנית לגמרי: "איך הוא מצליח להקפיא יריעת עור כזאת גדולה"? כי אני עוסק בשימור עור ואני יודע שמשמרים פיסות קטנות של עור. הוא אמר לי שהם לא מקפיאים, אלא זה עור טרי. שאלתי איך יש לו עור טרי בדיוק כשהוא צריך לנפגע כוויות של 90 או 95 אחוזים והוא ענה לי – בלי לחוש איזושהי אי-נוחות, שבכל רגע נתון יש בסין כ-3,000 אנשים שמועמדים להוצאה להורג בעון פשעים שונים וכאשר יש נפגע כוויות שזקוק לעור, הוא מעביר לשלטונות הכלא את המידע לגבי הגודל של האיש, לפי זה מוציאים להורג אדם באותו גודל והוא מקבל את העור"….

איטליז אנושי

גם אם נכונה טענת השלטונות כי האיברים נלקחים מגופם של פושעים שהוצאו להורג, יש בכך בכדי לעורר שאלות אתיות קשות מהמדרגה הראשונה. אולם יש כאלו שטוענים כי זהו רק חלק קטן מהספור. לפי טענתם בשנים האחרונות החלו הסינים להשתמש בשיטת קצירת איברים גם כאמצעי דכוי המכוון כלפי מתנגדי משטר.

מי שהעלה לראשונה את הטענה הזאת הם אנשי קבוצת ה'פאלון גונג'. המשטר הקומוניסטי בסין רואה בהם אויב אידיאולוגי מסוכן שאותו יש לקעקע בכל מחיר. אנשי ה'פאלון גונג' רואים את עצמם כקבוצה הנרדפת על נפשה בידי מנגנון עריצות אימתני שאינו בוחל באמצעים כדי לשבור את מתנגדיו.

ספורים על עריצות השלטון הסיני אינם דבר חדש כמובן; מכבוש טיבט בתחילת שנות החמישים ועד טבח הסטודנטים בכיכר טיאננמן בתחילת שנות התשעים, זכויות אדם מעולם לא היו הצד החזק של המשטר הסיני. אולם בשנה שעברה הציגו אנשי ה'פאלון גונג' צורת רדיפה חדשה ומצמררת במיוחד שהצליחה לשבור את מחסומי האדישות ולעורר את תשומת הלב של התקשורת העולמית שכבר שבעה ספורי זועות למכביר.

במסיבת עתונאים שנערכה בקנדה הוצג דו"ח הטוען כי אלפי אנשי 'פאלון גונג' המוחזקים במחנות מעצר מיוחדים בסין ומשמשים למעשה חומר גלם אנושי עבור תעשית השתלות האיברים המשגשגת בסין. מדובר במאגר זמין, נגיש וחי של איברים שרק צריך "לקצור" אותם; מונח מצמרר כשחושבים על כך שלא מדובר בקלח תירס אלא באדם חי ונושם שגופו מיועד לפירוק והרכבה.

לפי הדו"ח, אותו חיברו עורך הדין היהודי-קנדי דייויד מטאס ודייויד קילגור, חבר הפרלמנט הקנדי לשעבר ומומחה לעניני המזרח הרחוק, בחינת החומר המצטבר על תעשית ההשתלות הסינית והיקפה מוליכה למסקנה כי "קיים יסוד סביר לחשש שמקור האיברים המושתלים הוא מעצורי ה'פאלון גונג' ". למשל, לפני שנת 1999, השנה בה החל מסע הדכוי נגד חברי הקבוצה, היו רק 22 מרכזי השתלות כבד שפעלו ברחבי סין, אולם באמצע אפריל 2006 כבר עלה מספרם ל-500. עליה דומה נרשמה במספר המרכזים להשתלות כליה: מ-10,000 מרכזים בשנת 2001 לקרוב ל-40,000 מרכזים כאלו בשנת 2005.

מנין באו כל האיברים המושתלים הללו?
מטאס וקילגור סבורים כי התשובה ההגיונית ביותר לכך הם עצורי ה'פאלון גונג'. כראיה לכך הם מצביעים על העובדה שרק עצורים אלו נדרשים בידי השלטונות לעבור בדיקות דם פרטניות היכולות לשמש גם לצורך התאמת שתלים.

בנוסף הקליטו תחקירנים שיחות טלפון לכמה ממרכזי ההשתלות הגדולים בסין מהם נודף ריח קניבלי בהחלט. הרופאים הסינים נשמעים כשהם מסבירים למטלפנים כי "איברים טריים נמצאים בדרך"; מייעצים להם לחכות עד תחילת החדש הבא משום שאז "מתקבל משלוח איברים חדש"; ממליצים לפונים לנסות מרכז רפואי אחר הידוע בזכות קשריו הטובים עם הצבא ומערכת המשפט; ואפילו מתהדרים בכך שיש להם מאגר איברים גדול ומגוון מכל הסוגים והמינים…

לטענת עורכי המחקר מדובר במשהו הדומה לחוות פיטום אווזים. כשמגיע החולה המערבי לסין, "מורידים מן המדף" את הסיני המתאים ביותר וכורתים ממנו את האיבר הנראה מתאים להשתלה. זה יכול להיות קרנית, כליה, לב, כבד או כל איבר אחר. לעתים נדרשים עד שמונה "תורמים" שכאלה עד שמוצאים את האיבר המתאים.

כת או קבוצה?

מהו בדיוק ה'פאלון גונג' וכיצד הפכו לאויב הצבורי מספר אחד של המדינה המאוכלסת ביותר בתבל?
לדברי הדובר הבלתי רשמי של חברי הפאלון דאפא צועדים ברחובות ירושליםהקבוצה בישראל, רועי בר אילן, ה'פאלון גונג' היא בסך הכל שיטה סינית עתיקה להרפיה עצמית ולטפוח רוחני, מעין פיזיותרפיה לגוף ולנשמה. חברי הקבוצה, המכונים 'מתרגלים', מבצעים תרגילי התעמלות שונים המלווים במדיטציה באמצעותה הם מנסים להתחבר ל"אמת, חמלה וסובלנות". "לא מדובר בכת", מבהיר בר אילן. "אין מבנה ארגוני מסודר ואין מחויבות כספית. השיטה מופצת בחנם וכל אחד יכול לישמה כראות עיניו. מבחינתי זו בסך הכל טכניקה ליצירת הרמוניה בין הגוף והנפש".

לא כולם מסכימים עם התאור הזה. חלק מהארגונים למאבק נגד כתות בארץ רואים ב'פאלון גונג' כת לכל דבר, אחרים מסתפקים בכנוי "קבוצה בעלת רעיונות מוזרים". נראה כי הקשרים בין חברי הקבוצה רופפים מכדי שניתן יהיה לכנותה כת של ממש, אולם התמהיל המיסטי של רעיונות מעורפלים ושיטות מדיטציה מזכיר בהחלט את הסחורה המשווקת על ידי כתות אחרות. למען האמת אפילו אנשי הקבוצה עצמם מתקשים להגדיר באופן מדויק מהם עקרונותיה. באחד הפרסומים הרשמיים של הקבוצה טוענים המתרגלים כי בכל פעם שהם קוראים את ספר היסוד של הקבוצה המכונה 'ג'ואן פאלון', הם מבינים אותו בצורה אחרת…

מה שכן מוסכם על כולם הוא שהקבוצה נהנית ממכונת יחסי צבור מעוררת קנאה שבתקופה האחרונה מצליחה לגרום כאב ראש בלתי מבוטל לראשי המשטר הקומוניסטי בבייג'ין. קשה לאמוד במדויק בכמה אנשים מדובר. אנשי ה'פאלון גונג' טוענים כי סקר שערכה ממשלת סין באמצע שנות התשעים מצא כי בסין לבדה היו כמאה מליון מתרגלים, הרבה יותר ממספר החברים במפלגה הסינית הקומוניסטית. לטענתם, הנתון הזה הכניס ללחץ את ממשלת סין, שעד אז עודדה את הפצת רעיונות התנועה. בעקבות כך התחוללה תגובת נגד חריפה שכללה מעצרים המוניים של מתרגלים ודכוי ברוטאלי של מפיצי השיטה. יחידה מיוחדת בשם 'יחידת 610' הוקמה לצורך המטרה המוצהרת של חסול ה'פאלון גונג' באמצעות פגיעה פיזית בחבריה ונישול נכסיהם. חברי ה'פאלון גונג' מצידם לא טמנו את ידם בצלחת והחלו להפיץ תעמולה אנטי קומוניסטית שלטענתם גרמה למליוני סינים לנטוש את המפלגה.

קשה לדעת עד כמה טענה זו מבוססת, אבל אין ספק שקבוצות קטנות של ה'פאלון גונג' המפוזרות בכל רחבי העולם הפכו למטרד בלתי מבוטל עבור דיפלומטים סינים הנתקלים בהם בתדירות גוברת והולכת. ה'פאלון גונג' מאמינים כי באמצעות לוחמה זעירה מסוג זה יעלה בידם להתיש את הדרקון הסיני הענק. אפילו אצלנו, בישראל הקטנה, התרחשה מיני-דרמה כזאת בשבוע שעבר. הרקע לכך היה ארוע שלכאורה רחוק מהפוליטיקה העולמית כרחוק מזרח ממערב; כנס אקדמי-רפואי במרכז הרפואי ע"ש רבין בתל אביב תחת הכותרת היבשושית: "דילמות אתיות בפתרון מצוקת האיברים להשתלה".

בשלב מסוים נודע לשגרירות הסינית בתל אביב כי בין הנואמים ביום העיון יהיה עורך הדין דיוויד מטאס, משפטן יהודי מקנדה, שפרסם בשנה שעברה דו"ח המאשים את הסינים ברציחת אנשי 'פאלון גונג' לצורך מכירת איבריהם. הסינים פנו למשרד החוץ בדרישה שיפעל לבטול הכנס. המארגנים סרבו בתוקף. משרד החוץ דרש אז כי עורך-דין דיוויד מטאס לא ישתתף ביום העיון. גם לבקשה זו סרבו מארגני יום העיון. לבסוף הושגה פשרה ולפיה רועי בר אילן, הנציג הישראלי של אגודת ה'פאלון גונג' לא יופיע בפאנל הדיון ותחתיו ישתתף נציג שגרירות סין, צאי ווי-מינג שניצל את הבמה שניתנה לו לצורך תקיפת מתנגדי המשטר ושלילה מוחלטת של כל טענותיהם.

למרות הויכוח הסוער, על עובדה אחת אין עוררין: בשנים האחרונות חל זנוק דרמטי ובלתי מוסבר במספר נתוחי ההשתלה המתבצעים בסין. העובדות מדברות בעד עצמן: בין השנים 1990-1991 נערכו בסך הכל 78 השתלות כבד בסין ואילו בשנת 2003 לבדה זנק המספר ועמד על 3,000 נתוחים.

דמים בדמים נגעו

עד כה עסקנו באלו שנאלצים לתרום איברים בעל כרחם ובאלו ש"מתרימים" אותם למטרה זו, אולם הסקירה על תעשית ההשתלות לא תהיה שלמה בלי להזכיר את הפן השלישי של הספור, זה שבעצם מניע את התעשיה כולה: המושתלים עצמם.

ההתקדמות הטכנולוגית של מדע הרפואה מאפשרת היום לרופאים לבצע טפולים שעד לפני כמה שנים היו נחשבים לנס גמור. החלפת איבר חולה באיבר בריא, אפשרות דמיונית לחלוטין עד לפני 30 שנה, הפכה היום לחלק מהשגרה הרפואית הסטנדרטית. אלא שפיתוחים אלו יצרו בעיות חדשות. בעולם המערבי קיים מחסור כרוני באיברים להשתלה, הבקוש תמיד עולה על ההיצע. בנוסף לכך עלויות הנתוח הגבוהות מאד מרחיקות אותו מהישג ידם של אנשים רבים.

שני השקולים הללו, זמינות וכסף, עומדים מאחורי הנהירה ההמונית של מושתלים לסין. "סין הפכה למעצמת השתלות בקרב הישראלים‭",‬ טוען סוחר איברים מדרום הארץ, "המחירים זולים, האיברים להשתלה הם באכות הטובה ביותר והטפול הרפואי במושתלים הוא מהטובים בעולם".

עד לפני חצי שנה טסו רוב הישראלים שנזקקו להשתלות לדרום-אפריקה,לקולומביה, לברזיל, לבולגריה, לטורקיה ולרומניה. מחירי ההשתלות במדינות הללו עומדים על ‭100-85‬ אלף דולר לכליה ו‭120-90-‬ אלף דולר לריאה או לכבד. רוסיה נחשבת למדינה הזולה ביותר, אבל שעור התמותה בהשתלות שנעשות שם הוא גבוה מאד. לעומת זאת בסין מחירה של השתלת כליה נמוך באופן משמעותי: רק 70,000 דולר והשרות מעולה.

יתרון נוסף להשתלות בסין הוא משך ההמתנה הקצר עד לנתוח. ההמתנה בתור לכליה בישראל נמשכת לרוב יותר משלש שנים. בסין מדובר לעתים בלא יותר מימים ספורים. מכיון שאין אפשרות לשמר איברים לאורך זמן, מחזקת עובדה זו את אלו הטוענים לקיומו של מאגר אנושי חי המספק את האיברים.

למרות שהתאורים הללו מעוררים חלחלה יש לזכור כי עבור לא מעט אנשים תעשיה זו הצילה את חייהם. המשוואה המוסרית המורכבת של סוגית ההשתלות בסין מורכבת לא רק מתורמים אלא גם ממושתלים ורבים מהמושתלים הללו לא היו בחיים אילולי האופציה הסינית. בחלקם מדובר באנשים שידם אינה משגת לממן את עלויות ההשתלה הגבוהות בארץ, לפעמים מדובר באנשים שאינם מסוגלים להמתין עד שיגיע תורם להשתלה.

תומכי ההשתלות בסין רואים בדבר רע הכרחי. אי אפשר לשפוט אדם הנאבק על חייו, הם אומרים, תעשית ההשתלות בסין לא התחילה ולא תסתיים עם הקליינטורה הישראלית, אין סבה שדוקא ישראל תהיה זאת שתצא חוצץ נגד הענק הסיני. ברקע ההתלבטות הזאת נמצאת העובדה שנכון ליום הזה אין בספר החוקים הישראלי חוק האוסר את הסחר באיברים להשתלה. אמנם, הכנסת דחתה יוזמות אחדות שהיו מאפשרות קצירת איברים תמורת תשלום, אולם למעשה מבחינה משפטית מדובר בתחום אפור שלתוכו חדרו לא מעט 'מאכערים' שמנצלים את העמימות החוקית כדי לעשות עסקים טובים.

העדר הפקוח מקשה על היכולת להבחין בין נוכלים ורמאים המנצלים את מצוקתם הנפשית והכספית של חולים ומוכרים להם ספורי אלף לילה ולילה על קשרים שיש להם עם גורמים מפוקפקים במדינות העולם השלישי שיסכימו לבצע את הנתוחים המורכבים והמסוכנים בזיל הזול. מנגד יש מתווכים רציניים בעלי קשר ממשי ומוכח עם בתי חולים בסין שהביאו מזור לחולים לא מעטים. מה שברור שתעשית ההשתלות גדלה והולכת במקביל לבקוש הגובר לשרותיה.

לפני חדש זכו שוללי ההשתלות להישג מסוים כאשר כל קופות החולים במדינה החליטו לחדול ממימון השתלות הנעשות בסין. הסינים מצידם, אולי בתגובה לבקורת הצבורית הגוברת בעולם, הודיעו על שורה של צעדים לצמצום מספרם של הנידונים למות. אולם לכולם ברור כי גם החלטה זו לא תשים סוף פסוק לתופעה. כפי שהסביר לתקשורת אחד ממתווכי האיברים: "שום דבר לא יוכל למנוע מאדם הנמצא על סף מות לטוס עד קצה העולם אם הדבר יגביר את סכוייו להשאר בחיים".