הצעיר שנכלא בכנסיה מיסיונרית, יצא לחופשי וחזר לאלוקי ישראל

סיפורו של מאור היה סבוך כבר מתחילתו. הוא נולד בשכונת מצוקה למשפחה קשת יום, וכשרצה להגשים את חלומו לצאת לטיול חובק עולם לאחר שסיים את שירותו הצבאי בגיל 21, מצא את עצמו בפני שוקת שבורה בשל אי יכולתו לממן טיול יקר שכזה. בלית ברירה הוא פנה ל"אנשים טובים" שהסכימו לעזור לו ולא היו אלא עבריינים מהשוק האפור ולווה מהם את הסכום הצריך בתמורה לתנאים נוחים שהובטחו לו. כשחזר מהטיול נתקל מאור במציאות הקשה שטפחה על פניו: חמשה עשר אלף השקלים שלווה תפחו בחצי השנה שבה היה בחו"ל והגיעו לכדי 40,000 שקלים. למה? כי כך החליטו העבריינים שהעניקו לו את האשראי המפוקפק.

מאור נדרש לשלם תשלומים גבוהים מידי חודש, כשבאותו הזמן יתרת החוב מצליחה לרשום גם היא ריביות רצחניות וכעבור חצי שנה נוספת עמד החוב על סך ששים ושניים אלף שקלים. בכל פעם שניסה להתווכח על הנושא נתקל מאור בחומה בצורה. האיומים שנעו בין הבטחה כי ימצא את עצמו מושלך בפרדס עם ידיים ורגליים שבורות לבין האיום שהוא יישלח לפגוש את בוראו… גרמו לו להבין שאין מוצא אמתי מן הסבך.

בצר לו פנה מאור אל מיסיונרים נוצריים מכת "היהודים המשיחיים". הוא שמע כי תמורת הבטחתו לשתף איתם פעולה יקבל אולי עזרה בסיום החוב. מאור התלבט מעט כיוון שהבין את המשמעות אבל בסופו של דבר חשב כי מצא את הזדמנות הפז לחמוק מהפלונטר שעמד בפניו.

המיסיונרים שהבינו כי טרף קל נפל לפניהם, סיכמו עם מאור כי הם יעבירו את החוב כולו עבריינים בתמורה לתשלום חודשי קבוע על סך 1,500 שקלים שיועברו אליהם בכל חודש עד לסיום החוב. להסכם הם צירפו בקשה קטנה: מאור יהיה חייב לגור בדירה של הכת ולהשתתף בפעולותיה עד למועד הפירעון האחרון. מאור הסכים כמעט בלי היסוס. בתוך תוכו הוא הבין שמדובר במיסיונרים נוצריים שרוצים רק את נשמתו, אבל מאידך חשב שיוכל לנפנף אותם מעליו לאחר תקופה. הוא התבדה ובגדול.

בכל פעם שביקש לעזוב את דירת הכת בתמורה לתשלום הקבוע של 1,500 שקלים עליהם התחייב, איימו עליו המיסיונרים כי עזיבתו את הדירה תגרום לחוב לחזור אל השוק האפור ועליו יהיה לשאת בתוצאות.

בלית ברירה נשאר מאור בדירת הכת והיה נתון לשטיפת מוח בלתי פוסקת. מלבד זאת, פעם בשבוע הוא חויב להשתתף בתיפלה ובשמיעת שיעורים מהכומר האוונגליסטי שהנהיג את הכניסה המיסיונרית באותה העיר.

אבל אז החליטו המיסיונרים לעשות בו שימוש נוסף. הם צילמו אותו משתתף בפעילותם והפיצו את הסרטונים ברשת האינטרנט במטרה להגיע לצעירים יהודים נוספים. ביום בו שוחרר הסרטון הראשון התקבל ביד לאחים טלפון בהול. על הקו היה בן משפחה של מאור שזיהה אותו. בן הדוד שלא ידע את הסיפור האמתי שהביא את מאור לכת, נתן ליד לאחים את פרטיו והפציר בפעילי הארגון לעשות הכול כדי לחלץ אותו מציפורני המיסיון.

ביד לאחים מיהרו ליצור קשר עם מאור והוא קפץ על הפניה הזו. למחרת היום נפגש איש מקצוע מטעם המחלקה למאבק במיסיון של יד לאחים עם מאור, והלה גולל במשך שעה ארוכה את סיפורו העצוב והמקומם. נציג הארגון שרגיל לשמוע סיפורים קשים על מעללי המיסיון, הבין כי מדובר בשפל מיסיונרי חדש ששובר אף את השיאים השליליים שקבעו המיסיונרים בעבר. לאחר התייעצות, הוחלט כי בשלב ראשון יפנה רב מוכר בעל השפעה רבה המתגורר בעיר הולדתו של מאור לאותם גורמים עבריינים ויבקש מהם לוותר על הריביות הנשכניות והמצוצות מן האצבע שהדביקו להלוואה שלקח מאור.

בסייעתא דשמיא עצומה הוכיח ניסיון הפעולה הראשון את עצמו. העבריינים שהוזעקו לחדרו של הרב שמעו ממנו דברי תוכחה קשים על המצב שאליו הביאו את מאור. "לא די שאתם רוצים להרוג את גופו, אתם רוצחים כעת את נשמתו" גער בהם הרב. בדרך נס נכנעו אותם עבריינים, ביקשו מהרב מחילה והבטיחו כי יוותרו על דמי הרבית שעמדו על ששים אלף קלים ויסתפקו בעשרת השקלים שנותרו מן הקרן. הם גם התחייבו כי יתנו למאור לפרוס את הקרן לתשלומים נוחים מאוד ולא יוסיפו עליהם ולו עשירית האחוז של ריבית נוספת.

עוד באותו ערב עזב מאור את דירת הכת ועבר להתגורר בדירת מסתור של יד לאחים. בשנה האחרונה, מאז שחולץ מהכלא המיסיונרי חל מפנה גם בחייו האישיים של מאור. הוא מקיים מצוות ככל יכולתו, משתתף בשיעורי תורה ובעיקר מכה על חטא ועושה ככל יכולתו לגדול כיהודי כשר.