הפעל עצור
  • לא מוותרים

לוח החודש - מפעל ההלכה הקיים למעלה מחמישים שנה

לוח החודש - מפעל ההלכה הקיים למעלה מחמישים שנה

יוצא לאור ע"י ארגון פעילים "יד לאחים"

הלכות
החודש - כסלו
לנוהגים בשיטת מרן המחבר זצ“ל
[ההלכות בתוך סוגרים מרובעים הן כפי דעת הרמ“א וכמנהג האשכנזים]

המולד: שבת קודש שעה 9 בבוקר ו-46 דקות ו-17 חלקים
תחילת זמן קידוש לבנה למנהג ספרד: מוצש"ק פרשת ויצא
סוף זמן קידוש לבנה: מוצש"ק פרשת וישלח

יום ראשון א' בכסלו - ראש חודש: ערבית מוצאי שבת: קודם ערבית אומרים הספרדים "ברכי נפשי" (תהילים ק"ד). בעמידה אומרים "אתה חוננתנו" ו"יעלה ויבא". ואם שכח "יעלה ויבא" ונזכר קודם שאמר ברוך אתה ה', אומר במקום שנזכר. ואם כבר אמר ברוך אתה ה', אינו חוזר.
בברכת המזון אומרים "יעלה ויבא". ואם שכח (בין ביום ובין בלילה) ונזכר לפני שהתחיל ברכת "האל אבינו", אומר "ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון" בלא שם ומלכות. [ולמנהג האשכנזים יש לומר בשם ומלכות]. ואם כבר התחיל ברכת ”האל אבינו" אינו חוזר.

שחרית: אחרי פרשת התמיד אומרים "ובראשי חדשיכם". בתפילת העמידה אומרים ”יעלה ויבא". אם שכח ונזכר לפני שאמר ברוך אתה ה' אומר במקום שנזכר. ואם כבר אמר ברוך אתה ה', יסיים "למדני חוקך". ויאמר "יעלה ויבא", ויאמר שוב "ותחזינה". ואם כבר סיים את הברכה: אם עדיין לא התחיל "מודים", יאמר שם "יעלה ויבא": ואם כבר התחיל "מודים", חוזר ל"רצה" ואם סיים תפילתו (דהיינו שכבר אמר פסוק "יהיו לרצון") חוזר לראש התפילה. וגם אם הוא מסופק אם אמר יעלה ויבא חוזר לראש (ויש הסוברים שבספק אינו חוזר).
אחר העמידה אומרים חצי הלל בלא ברכה [והאשכנזים נוהגים לברך]. קדיש תתקבל, ומוציאים ספר תורה וקוראים ארבעה קרואים, כנהוג בראש חודש.

מוסף: מתפללים מוסף של ראש חודש. מי שהיה לבוש תפילין ושמע קדושה של מוסף, יסיר ג' כריכות מן האצבע ויזיז התפילין של ראש ממקומם. ויענה עמהם.
מרבים בסעודה בראש חודש ואסור להתענות בו. יש נוהגים שהאשה אינה עושה מלאכה בראש חודש. כמו כן יש נוהגים שלא להסתפר וליטול ציפורנים ביום זה, וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו.

מנחה: בעמידה אומרים "יעלה ויבא", והדינים כמו בשחרית.

שבת קודש פרשת ויצא - ז' בכסלו: מפטירים "ועמי תלואים" (הושע יא, ז) עד סוף הושע, [והאשכנזים מפטירים: "ויברח יעקב" (הושע יב, יג) עד סוף הספר. יש נוהגים שאין מסיימים "ופושעים יכשלו בם" אלא מוסיפים פסוקים כ"ו וכ"ז שביואל פרק ב' כדי לסיים בכי טוב].

יום ראשון - ח' בכסלו: בארץ ישראל מיום זה ואילך מי שהסתפק אם אמר "ברך עלינו" [או "טל ומטר"] אינו חוזר, מאחר ועברו כבר שלושים יום מאז התחילו באמירתו, והרי הוא בחזקת שאמר.
בחוץ לארץ מתחילים ביום שישי י"ג בכסלו לשאול על הגשמים. ומי שהיה בחו"ל ובא לארץ ישראל אפילו שלא על דעת לגור בה שואל כבני ארץ ישראל, ומי שבא מא"י לחו"ל אחר שכבר התחיל לשאול בארץ בז' במרחשוון ממשיך לשאול שם גם לפני יום זה.

שבת קודש פרשת וישלח - י"ד בכסלו: מפטירים: "חזון עובדיה" (ספר עובדיה).
שבת קודש פרשת וישב - כ"א בכסלו: מפטירים "כה אמר ה'" (עמוס פרק ב')
יום שלישי - כ"ד בכסלו ערב חנוכה: במנחה אין אומרים תחנון.

הדלקת נר חנוכה

בבית הכנסת מדליקים נרות חנוכה בין מנחה למעריב [ולמנהג האשכנזים לפני עלינו של מנחה], ומדליקים הנר בכותל דרום זכר למקדש שם עמדה המנורה בדרום, ובמקום גבוה לפרסום הנס, ומתחיל מהנר המערבי. מי שהוא באבל לא ידליק נר חנוכה בבית הכנסת בלילה הראשון.

בבית מדליקים נר חנוכה אחר מעריב מיד [ויש מהאשכנזים שנוהגים להדליק בשעת שקיעת החמה] והמדליק מברך שלש ברכות ”להדליק נר חנוכה [של חנוכה]“, ”שעשה נסים לאבותינו“ ו“שהחינו“. ואחר ההדלקה אומרים ”הנרות הללו“. וכו‘ וכל מקום כמנהגו. (שאר הלכות חנוכה במדור נפרד בלוח זה).

יום רביעי כ"ה בכסלו - א' דחנוכה: ערבית: קודם ערבית אומרים הספרדים: "מזמור שיר חנוכת" (וכן בשאר לילות החנוכה), ומוסיפים בתפילת העמידה "על הנסים" "בימי מתתיהו". שכח לומר "על הנסים": אם נזכר לפני שאמר את השם מברכת "הטוב שמך", חוזר לומר "על הנסים"; ואם נזכר אחר שאמר את השם אינו חוזר, אלא שטוב לומר קודם "יהיו לרצון" בדרך בקשה "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו וכו'". בברכת המזון אומרים "על הנסים" לפני "ועל הכל". ואם שכח לומר במקומו, אינו חוזר. וטוב שיאמר את הנוסח דלעיל כשיגיע ל"הרחמן".

שחרית: נוהגים להדליק נר חנוכה בבית הכנסת גם בשחרית בלא ברכה, ודולק עד אחרי התפילה. אחרי חזרת הש"ץ אומרים הלל שלם. ומברכים לגמור את ההלל [והאשכנזים מברכים לקרא את ההלל. ] ויש להיזהר שלא לדלג שום תיבה מתפילת ההלל. חצי קדיש. ומוציאים ספר תורה וקוראים שלשה קרואים בפרשת נשא: "וידבר ה' וגו' כה תברכו את בני ישראל" (במדבר ו, כ"ב ) [והאשכנזים מתחילים מ"ויהי ביום כלות משה" שם ז' א'] עד "זה קרבן נחשון בן עמינדב", אין אומרים תחנון ו"למנצח" בכל שמונת ימי חנוכה. אחרי התפילה אומרים בכל יום "מזמור שיר חנוכת". כל שמונת ימי החנוכה אסורים בתענית, והמרבה בסעודה לכבוד חנוכה יאמר זמירות ותשבחות על הסעודה, ואז היא סעודת מצווה. ונוהגים לאכול גבינה בחנוכה (לזכר הנס שנעשה, שהאכילה יהודית ביתו של יוחנן כהן גדול, לראש הצוררים גבינה עד שנרדם, וערפה את ראשו ונמלטו האויבים).

יום חמישי כ"ו בכסלו - ב' דחנוכה: הדלקת נר חנוכה מיום זה ואילך - בלא ברכת ”שהחינו". שחרית כדאתמול. וקוראים שלושה קרואים "ביום השני". לכהן עד "מלאה קטרת", ללוי עד "נתנאל בן צוער" ולישראל חוזר על כל הקריאה.
יום שישי כ"ז בכסלו - ג' דחנוכה: שחרית כדאתמול. וקוראים שלשה קרואים "ביום השלישי" וכדלעיל.

שבת קודש פרשת מקץ - כ"ח בכסלו - ד' דחנוכה: הדלקת נר חנוכה: זמן הדלקת נר חנוכה ביום זה הוא 25 דקות לפני שקיעת החמה (ראה טור ראשון) משום שהיום ערב שבת. וצריך לדאוג שיהיו הנרות גדולים כך שיספיקו לדלוק עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים (בערך עד 5:30) ומיד אחר הדלקת נר חנוכה מדליקים נרות שבת.
מן הראוי להכין שמן ופתילות בער"ש להדלקת הנר במוצ"ש בכדי שיוכל להדליק מיד עם בואו מבית הכנסת.

מנחה ערב שבת: תפילת מנחה כרגיל בערב שבת, ולאחר מנחה [ולמנהג האשכנזים קודם "עלינו"] מדליקים בבית הכנסת נר חנוכה (אך צריך להיזהר להדליק הנרות לפחות כמה דקות לפני שקיעת החמה. ואם מתפללים מנחה מאוחר, ידליקו הנרות קודם מנחה).

ערבית:אין אומרים "במה מדליקין" [והאשכנזים אומרים].
קודם ערבית אומרים הספרדים: "מזמור שיר חנוכת", ומתפללים תפילה של שבת ואומרים "על הנסים".

שחרית: אין מדליקין נרות בבית הכנסת. בתפילת העמידה אומרים "על הנסים". אחרי חזרת הש"ץ אומרים הלל שלם, קדיש תתקבל, ומוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים שבעה קרואים בפרשת מקץ, ואומרים חצי קדיש, וקוראים בשני למפטיר בפרשת נשא: "ביום הרביעי". ואומרים שוב חצי קדיש [והאשכנזים אינם אומרים]. מפטירים: "רני ושמחי" (זכריה ב, יד) עד "חן חן לה" (ד, ז).

מברכים החודש: ראש חודש טבת יהיה ביום שני וביום שלישי, ומולדו: ליל שני שעה 10 ו-31 דקות. [אין אומרים "אב הרחמים" והזכרת נשמות].
מנחה: אומרים "על הנסים" ואין אומרים "צדקתך".

יום ראשון כ"ט בכסלו - ה' דחנוכה: ערבית מוצש"ק: אין מאחרים להתפלל כבכל מוצ"ש. קודם ערבית אומרים הספרדים "מזמור שיר חנוכת", ומתפללים עמידה ומוסיפים "על הניסים". קודם "עלינו" מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה ואח"כ מבדילים. הדלקת נרות בבית מיד אחרי מעריב, אך תחילה מבדילים ואח"כ מדליקים (ויש מהאשכנזים שנוהגים להדליק תחילה ואח"כ להבדיל).

שחרית: כבכל ימי החנוכה, וקוראים שלשה קרואים "ביום החמישי" וכדלעיל. במנחה אין אומרים יום כפור קטן.

יום שני ל' בכסלו - ו' דחנוכה - א' דר"ח טבת:ערבית: כבכל ר"ח, ומוסיפים "על הניסים".

שחרית: אומרים הלל שלם ואחריו קדיש תתקבל. ומוציאים שני ס"ת. וקוראים בראשון שלשה קרואים בקריאת ר"ח. לכהן עד רביעית ההין, ללוי עד "ונסכה". ולשלישי "ובראשי חודשיכם". בס"ת השני קוראים לרביעי בפר' נשא "ביום השישי", ואומרים חצי קדיש.
מוסף: של ר"ח, ומוסיפים "על הניסים".


הלכה למעשה
הלכות הדלקת נרות חנוכה

   



חובת ההדלקה
כל אדם מישראל, איש או אשה, חייבים בהדלקת נרות חנוכה.

בעת הדלקת הנרות יהיו נוכחים כל בני הבית- כדי לפרסם הנס. וכל בני הבית יוצאים ידי חובתם בהדלקת בעה“ב. ובני אשכנז נוהגים שכל אחד מבני הבית - הגברים - מדליק בעצמו. ויש המהדרים לחנך גם את הקטנים במצות הדלקת נר חנוכה. וגם מבני ספרד נוהגים לתת לקטנים להדליק את הנר הנוסף (ה“שמש“). וגם מי שאינו מדליק צריך לשמוע הברכות.

אשה יכולה להדליק לעצמה וכן מותרת להוציא אחרים ידי חובתם.

מי שאינו יודע לברך, יכול אחר לברך בשבילו (אף על פי שהדליק כבר), והוא ישמע את הברכות ויענה אמן, וידליק.

אם לא היה אחד מבני הבית (הגר בבית ואוכל שם) בעת ההדלקה, יוצא הוא ידי חובתו במה שהדליקו עליו.

מי שגר בפנימיה ידליק שם. ואדם שנמצא במלון או שמתאכסן אצל קרובים או ידידים, ואין מתכוונים בביתו להוציאו ידי חובתו. אם יש לו במקומו חדר מיוחד לשינה ידליק בחדר זה. ואם אין לו חדר מיוחד, ישתתף עם בעל הבית או עם חבריו בשמן או בנרות בסכום מסויים, ויצא ידי חובתו בהדלקת בעל הבית.

חרש שוטה וקטן, אינם יכולים להוציא אחרים ידי חובתם.

מקום ההדלקה
מן הראוי להדליק נר חנוכה בצד שמאל של פתח הבית (מצדה השני של המזוזה, כדי שיהיה מסובב במצוות) הפונה לרשות הרבים, כדי לפרסם את הנס. יניחנה בטפח (8 ס“מ בערך) הסמוך לפתח בגובה של ג‘ טפחים (24 ס“מ) מעל הארץ, ולכתחילה לא יגביה יותר מעשרה טפחים (80 ס“מ).

אם גר בקומה עליונה, או אין לו פתח לרשות הרבים, מדליק בחלון ביתו הפונה לרשות הרבים בצד ימין.

לא יטלטל את נרות החנוכה ממקום למקום וכן לא ידליק כשהחנוכיה בידו. ואם הדליק שלא במקום הנחתם, יכבם וידליקם שוב בלי ברכה.

זמן ההדלקה
אחרי תפילת ערבית יזדרז להדליק מיד נר חנוכה, שזמנה עם צאת הכוכבים. ומשהגיע זמן ההדלקה אין לעשות כל מלאכה, ואפילו ללמוד אסור, שמא ימשך ויתאחר מלהדליק. יש מהאשכנזים הנוהגים להדליק מיד עם שקיעת החמה לפני תפילת מעריב.

צריך שידלקו הנרות לפחות חצי שעה, ואם הדליק לפני צאת הכוכבים, יקפיד שידלקו לפחות עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים.

אם לא הדליק עם צאת הכוכבים, ישתדל להדליק עד חצי שעה לאחריה: אולם בדיעבד יכול להדליק עד עלות השחר. ואם בני ביתו ישנים, נכון להעירם וידליק בלי ברכה.

שכח ולא הדליק לילה אחד, אין זה מעכב לשאר לילות, ויכול להדליק בשאר לילות כרגיל.

אם כבו הנרות מחמת הרוח וכיוצא בו אינו צריך לחזור ולהדליק, ומכל מקום כדאי להדר ולהדליק שוב בלי ברכה, (ובפרט בערב שבת קודם כניסת השבת). ואין להעמיד נרות חנוכה במקום שיודע שיכבו.

במה מדליקים
כל השמנים והנרות כשרים לנר חנוכה, אבל מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית, שבו נעשה הנס. וישים שמן או נרות שידלקו במשך הזמן הדרוש.

אסור להנות מן השמן והפתילות שנותרו מנר חנוכה, ויש לשורפם. אבל אם התנה לפני ההדלקה שמה שישאר מן השמן יכול להשתמש בו מותר.

יהדר להדליק בכלי נאה, כל אחד לפי כוחו.

על הנרות לעמוד בגובה שוה ובשורה ישרה ולא בעיגול. ישאיר רווח בין נר לנר לפחות 2 ס“מ.

סדר ההדלקה וברכותיה
התחיל להדליק לפני שברך, אם עדיין נשאר נר להדליק, יכול לברך ואם הוא בלילה הראשון שמדליק רק נר אחד, או שכבר הדליק את כולם, לא יברך אלא ברכת ”שעשה ניסים".

אחרי ההדלקה יאמר ”הנרות הללו“ וכו‘, ואפשר להתחיל לומר אחרי שהדליק נר ראשון.

בלילה הראשון של חנוכה מדליק את הנר הימיני, ומהלילה השני מתחיל בנר השמאלי, הוא הנר הנוסף, ויפנה לימין. ויש בזה עוד מנהגים, וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו.

אסור להשתמש לאורן של נרות חנוכה, אפילו ללימוד: וכן אין להדליק נרות חול מנרות חנוכה, אפילו כדי להדליק נר חנוכה אחר (ונר חנוכה מנר חנוכה מותר), ולכן נהגו להוסיף בריחוק מקום קצת, נר נוסף (”שמש“), שאם יצטרך להשתמש ישתמש בנר הנוסף.

אמרו חכמים:
הרגיל בנרות של שבת ושל חנוכה, ומהדר במצוה זו, יזכה לבנים תלמידי חכמים שיאירו בתורתם, שנאמר: ”כי נר מצוה ותורה אור“.


 לוח השמיטה

במדור זה הננו מפרסמים בעז"ה מדי חודש בחדשו רשימת פירות, ירקות וקטניות שיש עליהם דיני שביעית, ועל אלה שאינם מזדקקים להיתר המכירה להזהר בהם:

פירות
כל פירות האילן אין בהם עדיין דיני שביעית חוץ מאתרוג שיש מחמירים לנהוג בו קדושת שביעית אם נלקט אחרי ראש-השנה.

ירקות
איסור ספיחין
הירקות דלהלן אם הם מתוצרת ישראל אסורים כבר באכילה מהחודשים הקודמים:
חסה, מלפפון, סלק עלים, צנונית, קולרבי, קישוא.
הירקות דלהלן אסורים באכילה מהתאריך המצוין:
י בכסלו (2.12.14): בצל ירוק, כוסברה, כרוב סיני, מלון.
יד בכסלו (6.12.14): שומר ושמיר.
טו בכסלו (7.12.14): תרד.
כ בכסלו (12.12.14): כרוב לבן, סלק אדום.
כד בכסלו (16.12.14): צנון.
כה בכסלו (17.12.14): לפת.

קדושת שביעית
שאר ירקות שאינם מוזכרים לעיל מותרים עדיין באכילה, אולם הירקות דלהלן המצויים בשוק הם בחזקת שנלקטו אחרי ר"ה, ואם הם מתוצרת ישראל יש בהם קדושת שביעית (ויש מחמירים כדעת ה"חזון-איש" שגם אם הם של גויים יש בהם קדושה.
גם הירקות הנזכרים לעיל - לפני התאריך הנ"ל יש בהם קדושת שביעית:

 אבטיח (לא מהערבה)
אננס
אספרגוס
ארטישוק
בטטה
בננה
במיה
בצל יבש מי"ח כסלו (10.12.14)
ברוקולי
גזר
גמבה
דלורית
דלעת
חזרת חציל
 כרוב אדום
כרובית
כרפס (סלרי)
כרתי (לוף)
מלון
מנטה (נענע)
עגבניות
עירית
פטרוזיליה
פלפל (רגיל וחריף)
פפריקה
ריבס (רברבר)
תות שדה
תפוח אדמה

קטניות
איסור ספיחין
הקטניות דלהלן אם הן מתוצרת ישראל אסורים בחודש זה באכילה (ואם הם מתוצרת גוי מותרים, אבל לנוהגים כה"חזון-איש" יש לנהוג בהם קדושת שביעית:
אפונה בתרמיל
פול בתרמיל
שעועית בתרמיל
תירס אשבולים
הגידולים ברשימה דלהלן הם מתוצרת חוץ ואין בהם כל דיני שביעית:
אורז, חרדל, כוסמת, לוביה (רוביה), סויה, סוכר - פול קטן, פרג, שיבולת שועל, שעועית יבשה.
כל התאריכים הם על-פי "לוח הזמנים" של "המכון לחקר החקלאות על-פי התורה"


הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד
יד לאחים – לא מוותרים על אף יהודי - טל: 03-6154100