הפעל עצור
  • לא מוותרים

לוח החודש - מפעל ההלכה הקיים למעלה מחמישים שנה

יוצא לאור ע"י ארגון פעילים "יד לאחים"
הלכות החודש - חשון

 

 

 

 

 

 

לנוהגים בשיטת מרן המחבר זצ"ל
[ההלכות בתוך סוגריים מרובעים הן כפי דעת הרמ"א וכמנהג האשכנזים]
המולד: יום שישי שעה 12, 12 דקות ו-17 חלקים.
תחילת זמן קידוש לבנה למנהג ספרד: מוצאי ש"ק פרשת לך לך.
סוף זמן קידוש לבנה: ליל שישי י"ד במרחשון. מי שנאנס ולא הספיק לקדש עד אז, יכול לקדש בליל שבת.


יום שישי ל‘ בתשרי - א‘ דר“ח מרחשון: ערבית: קודם ערבית אומרים הספרדים ”ברכי נפשי“ (תהילים קד). בעמידה אומרים “יעלה ויבא“. ואם שכח בלילה ונזכר קודם שאמר ”ברוך אתה ד‘“, אומר במקום שנזכר, ואם כבר התחיל ברכת ”האל אבינו“ אינו חוזר. בברכת המזון אומרים ”יעלה ויבא“, ואם שכח (בין ביום ובין בלילה) ונזכר לפני שהתחיל ברכת ”האל אבינו“, אומר: ”ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזיכרון“ בלא שם ומלכות. [ולמנהג האשכנזים יש לומר בשם ומלכות]. ואם כבר התחיל ברכת ”האל אבינו“ אינו חוזר.


שחרית: אחרי פרשת התמיד אומרים ”ובראשי חודשיכם“. בתפילת העמידה אומרים "יעלה ויבא“. אם שכח ונזכר לפני שאמר ”ברוך אתה ד‘“, אומר במקום שנזכר; ואם כבר אמר ”ברוך אתה ד‘“, יסיים את הברכה, אם עדיין לא התחיל ”מודים“, יאמר שם ”יעלה ויבוא“ ואם כבר התחיל "מודים“, חוזר ל“רצה“. ואם סיים תפילתו (דהיינו שכבר אמר פסוק ”יהיו לרצון“), חוזר לראש התפילה. וגם אם הוא מסופק אם אמר ”יעלה ויבא“ חוזר לראש (ויש הסוברים שבספק אינו חוזר). אחר העמידה אומרים חצי הלל בלא ברכה [והאשכנזים נוהגים לברך] קדיש תתקבל. שיר של יום. ומוציאים ספר תורה וקוראים ארבעה קרואים, כנהוג בראש חדש.


מוסף: חולצין את התפילין ומתפללים מוסף של ראש חדש. מי שהיה לבוש תפילין ושמע קדושה של מוסף, יסיר ג‘ כריכות מן האצבע ויזיז התפילין של ראש ממקומם, ויענה עימהם. מרבים בסעודה בראש חדש. כמו כן יש נוהגים שלא להסתפר וליטול ציפורנים ביום זה, וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו.

מנחה: בעמידה אומרים ”יעלה ויבא“, והדינים כמו בשחרית.


שבת קודש - פרשת נח א‘ במרחשון - ב‘ דר“ח: ערבית: קודם ערבית אומרים הספרדים ”ברכי נפשי“ (תהלים קד). מתפללים תפילה של שבת ומוסיפים ”יעלה ויבא“. ואם שכח בלילה קודם שאמר ”ברוך אתה ד‘“, אומר במקום שנזכר; ואם כבר אמר ”ברוך אתה ד‘“, אינו חוזר.
בברכת המזון אומרים ”רצה“ ו“יעלה ויבא“, ואם שכח ”רצה“ (בין ביום ובין בלילה) ונזכר לפני שהתחיל ברכת ”האל אבינו“, אומר: ”ברוך אתה ה‘ אלוקינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית. ברוך אתה ה‘ מקדש השבת“. ואם כבר התחיל ברכת ”האל אבינו“: בסעודה ראשונה ושניה חוזר לראש, בסעודה שלישית אינו חוזר. ואם שכח ”יעלה ויבוא“ ונזכר לפני שהתחיל ברכת ”האל אבינו“, אומר: ”ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון“ בלא שם ומלכות [ולמנהג האשכנזים יש לומר בשם ומלכות] אם כבר התחיל ”האל אבינו“ אינו חוזר אפילו בסעודות הראשונות. ואם שכח גם ”רצה“ וגם ”יעלה ויבוא“ ונזכר לפני שהתחיל ”האל אבינו“ אומר: "ברוך אתה ה‘ אלוקינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה וראשי חדשים לזכרון לעמו ישראל באהבה לאות ולברית. ברוך אתה ה‘ מקדש השבת וישראל וראשי חדשים“. ואם נזכר אחרי שהתחיל ”האל אבינו“: בסעודה ראשונה ושניה חוזר לראש, ובסעודה שלישית אינו חוזר.


שחרית: אחרי פרשת התמיד אומרים ”ובראשי חדשיכם ”. בתפילת העמידה אומרים ”יעלה ויבא“. אם שכח ונזכר לפני שאמר ”ברוך אתה ד‘“, אומר במקום שנזכר. ואם כבר אמר ”ברוך אתה ד‘“, יסיים ”למדני חוקך“, ויאמר ”יעלה ויבא“, ויאמר שוב ”ותחזינה“. ואם כבר סיים את הברכה: אם עדיין לא התחיל ”מודים“, יאמר שם ”יעלה ויבא“; ואם כבר התחיל ”מודים“, חוזר ל“רצה“. ואם סיים תפילתו (דהיינו שכבר אמר פסוק ”יהיו לרצון“) , חוזר לראש התפלה. וגם אם הוא מסופק אם אמר ”יעלה ויבא“ חוזר לראש (ויש הסוברים שבספק אינו חוזר).
אחר העמידה אומרים חצי הלל בלא ברכה [והאשכנזים נוהגים לברך]. קדיש תתקבל. ומוציאים שני ספרי תורה בראשון קוראים שבעה קרואים בפרשת נח ואומרים חצי קדיש, וקוראים בספר השני למפטיר בפרשת פנחס: ”וביום השבת“, ”ובראשי חודשיכם“. אומרים שוב חצי קדיש [והאשכנזים אינם אומרים] מפטירים ”השמים כסאי“ (ישעיהו ס“ו) [אין אומרים ”אב הרחמים“ והזכרת נשמות].

 

מוסף: מתפללים מוסף של שבת ור“ח, בה אומרים ”אתה יצרת“. אם טעה והתפלל תפילה רגילה של מוסף, ונזכר לפני שעקר רגליו - חוזר ל“אתה יצרת“ ואם נזכר לאחר שעקר רגליו - חוזר לראש התפילה.

מנחה: אומרים ”יעלה ויבא“, ואם שכח, דינו כמו בשחרית. ואין אומרים צדקתך.


דיני ברכת הלבנה
אחרי שעברו שבעה ימים מן המולד [ולמנהג חלק מהאשכנזים אחרי שעברו שלשה ימים] מתחיל זמן "קידוש לבנה", ואומרים את הנוסח המודפס בסידורים.


אין מקדשים ביום וכן לא בליל שבת וחג, ומצווה מן המובחר לקדש בציבור, אך אם יש חשש שיעבור זמנה יכול לקדש ביחידות.


ברכת קידוש לבנה נאמרת בעמידה מתחת כיפת השמים ולא מתחת לגג.


אחר הברכה נוהגים לשמוח בריקודים. אין מקדשים אלא אם כן נראית הלבנה בברור.


יש המהדרים לקדש את הלבנה במוצאי שבת, ואולם אם יש חשש שיהיו ימים מעוננים אין להתאחר. ומכל מקום אין לקדש אחרי שעברו חמישה עשר יום מן המולד. ובדיעבד יכול לקדש בלא הזכרת שם ומלכות עד היום השישה עשר.


[יש נוהגים לומר "עלינו לשבח" אחרי קידוש לבנה. שלא יראה כאילו אנו נותנים כבוד ללבנה].


ליל שישי - אור לז‘ במרחשון: בתפילת העמידה בערבית מתחילים לשאול על הגשמים ואומרים ברכת ”ברך עלינו“ במקום ”ברכנו“ [והאשכנזים אינם משנים כל הברכה רק אומרים ”ותן טל ומטר לברכה“ במקום ”ותן ברכה“]. אם שכח לומר טל ומטר, ונזכר לפני שאמר ”ברוך אתה ד‘“, יאמר במקום שנזכר, ואם כבר אמר ”ברוך אתה ד‘“, יאמר ”ותן טל ומטר“ בברכת ”שמע קולנו“. נזכר לאחר שגמר ”שמע קולנו“, יאמר קודם ברכת ”רצה“. ואם נזכר אחר שהתחיל ”רצה“, חוזר לברכת ”ברך עלינו“. ואם נזכר אחר שהשלים את תפילתו ואמר ”יהי לרצון“, אפילו אם עדיין לא עקר את רגליו חוזר לראש התפילה. אם נסתפק אם שאל טל ומטר, עד שלשים יום (ו‘ בכסלו) הוא בחזקת שלא שאל, וחוזר.


שבת קדש - פרשת לך לך - ח‘ במרחשון: מפטירים: “למה תאמר יעקב“ (ישעיה מ,כז) עד ”בקדוש ישראל תתהלל ” (מא,טז). [ולפני החזרת ספר התורה נוהגים לברך את המתענים תענית שני חמישי ושני, ובעניית אמן בדעה להתענות הרי הוא מקבל את התענית. ואם יש בבית הכנסת חתן או בעל ברית יברכו את המתענים במנחה].


יום שני - י‘ במרחשון - תענית שני קמא: [יש הנוהגים להתענות תענית ”שני חמישי ושני“ (בה“ב) בשבוע שאחר חודש תשרי, ויום זה הוא תענית שני קמא. צריך לקבל על עצמו התענית ביום ראשון במנחה. וכשקיבל על עצמו במנחה חייב להתענות, אך אם יש סעודת מצווה (כברית מילה או פדיון הבן) ורוצה לאכול מותר לו. גם אלו שאינם מתענים, נוהגים לומר סליחות לשני קמא. ו“אבינו מלכינו“. אם יש חתן או ברית מילה מקצרים בסליחות ואומרים עד ”הרחמים והסליחות“, והחתן אן בעל הברית אינם אומרים כלל את הסליחות. קריאת התורה בשחרית בפרשת השבוע (וירא), ובמנחה אם היו עשרה מתענים קוראים ”ויחל“, ומפטירים: ”דרשו ד‘ בהימצאו (ישעיהו נה), והכהנים עולים לדוכן].


יום חמישי - י“ג במרחשון - תענית חמישי: [נוהגים כמו ביום שני. ואומרים הסליחות המיוחדות ליום חמישי. ואם אין עשרה מתענים, אומרים ”תפלת צבור“ במקום ”תענית צבור“, וכן אין אומרים ”הקדשנו צום“ אלא ”הקדשנו תפלה“].


שבת קדש - פרשת וירא - ט“ו במרחשון: מפטירים ”ואישה אחת“ (מלכים ב ד,א) עד ”ותאמר שלום", (פסוק כג).[והאשכנזים ממשיכים עד ”ותשא את בנה ותצא“] (פסוק לז).


יום שני - י“ז במרחשון - תענית שני תנינא: [נוהגים כבשני וחמישי הנ“ל. ואם אין עשרה מתענים אין אומרים ”צום שני חמישי ושני“ אלא ”תפילת שני חמישי ושני“].

 

שבת קודש - פרשת חיי שרה - כ“ב במרחשון: מפטירים: ”והמלך דוד זקן“ (מלכים א, א) עד ”יחי אדוני המלך דוד לעולם“ (פסוק לא).


יום חמישי - כ“ז במרחשון: יש נוהגים להתענות ביום זה [ואומרים תפילת יום כיפור קטן מוקדם במנחה] ואומרים תחנון במנחה.

 

שבת מברכים
שבת קודש - פרשת תולדות - כ“ט במר חשון: מפטירים ”ויאמר לו יהונתן מחר חודש“ (שמואל א‘ כ. י“ח) עד סוף הפרק.


מברכים החודש: ראש חודש כסלו יהיה ביום ראשון, ומולדו: מוצש"ק שעה 12, ו57- דקות. [אין אומרים ”אב הרחמים“ והזכרת נשמות] במנחה אין אומרים ”צדקתך“.

הלכה למעשה

         

 

 

 

 

הלכות ברית מילה
המצווה שניה שבתרי"ג המצוות היא מצוות מילה הנזכרת בפרשת לך לך (פרשה זו נקראת תמיד בחודש מרחשון).
להלן קיצור הלכות מילה ע"פ ספר "אוצר הברית"
מאת הרב יוסף דוד ויסברג ז"ל (המפקח הארצי של המוהלים):

מצוות מילה
א. מצות עשה מן התורה לאב למול את בנו, ואם לא מל ביטל מצות עשה.

ב. אם אינו יכול למול, רשאי למנות שליח שימול במקומו.

ג. אין למול אלא מדעת האב, ואם אין האב יודע שנולד לו בן ואי אפשר להודיעו והגיע יום השמיני ללידתו מלין אותו גם בלא דעת האב. ואם ידוע שהאב בדרך וצריך להגיע ביום השמיני, ממתינים לו עד חצות.

ד. אם האב אינו רוצה למול, מצוה על בית דין שבאותו מקום למולו אפילו נגד רצון האב. ואם אין שם בית דין, מוטל על כל ישראל שבאותו מקום למולו.

ה. כמו כן, אם מת האב לפני הברית, מצוה על בית דין למולו.

ו. אם לא נימול על ידי בית דין, חייב הוא למול עצמו כשיגדל, ואם לא מל חייב כרת.

זמן מצוות מילה
ז. זמן המצווה הוא ביום השמיני ללידתו. אין להקדים למולו לפני היום השמיני, וכן אין לאחר הברית לאחר היום השמיני אלא א"כ הילד חולה, ואז יש לשאול שאילת חכם או מוהל מומחה אימתי לעשות הברית.

ח. יום לענין זה הוא מתחילת הערב. כלומר, אם נולד למשל בליל יום שני מלין אותו ביום שני.

ט. גם אם נולד בבין השמשות, דהיינו אחר השקיעה דינו כאילו נולד בלילה, וכן אם הדבר ספק אם נולד קודם בין השמשות או לאחר בין השמשות דינו כאילו נולד בלילה.

י. טוב וראוי לשים לב לשעת הלידה על פי שעון מדויק כדי לצאת מספק, ואעפ"כ אם נולד הבן בדיוק בזמן השקיעה או אף כמה דקות לפני כן יש לעשות שאלת חכם.

יא. אין מלין אלא ביום דהיינו מהנץ החמה עד השקיעה, ואין למול בלילה. ואין בזה הבדל בין מילה בזמנה למילה שלא בזמנה.

יב. זריזין מקדימין למצוות ומצוה להקדים ככל האפשר את שעת הברית ביום המילה.


דינים ומנהגים בברית מילה
יג. נוהגים שאבי הבן אינו אוכל קודם המילה, ואם הוא חלש יכול לטעום מעט, וכן נוהגים שאינו עושה מלאכה קודם המילה.

יד. אין אומרים תחנון במקום שאבי הבן מתפלל אפילו אם אין עושים שם את הברית. וכן אין אומרים תחנון בבית הכנסת שעושים בו את הברית אפילו אם אבי הבן אינו מתפלל שם.

טו. גם במקום שהמוהל או הסנדק מתפללים אין אומרים תחנון.


טז. בתפילת מנחה אומרים תחנון, אבל אבי הבן והסנדק והמוהל אינם אומרים.

יז. נוהגים לעשות את הברית בבית הכנסת.

יח. מצוה להשתדל שיהיו עשרה מבוגרים בשעת הברית. אך גם אם אין עשרה אין לדחות את הברית.

יט. מצוה ללכת למקום שיש שמה ברית מילה.

כ. נוהגים להכין כסא לאליהו הנביא.

כא. מנהגים רבים בחלוקת כיבודים כסנדקאות וכדומה, וכל עדה תנהג כמנהגה.


סדר המילה וברכותיה
כב. יש לרחוץ את התינוק לפני המילה.

כג. נוהגים להדליק נר בשעת המילה, ורבים נוהגים לכבד להנאספים לכל אחד להדליק נר ונודבים לצדקה בעבור זה.

כד. מכניסים את התינוק לבית הכנסת ומכינים אותו למילה.


כה. נוהגים שהקהל עומד בשעת הברית, והמוהל ואבי הבן חייבים לעמוד והסנדק יושב.

כו. אבי הבן אומר למוהל שהוא ממנה אותו שליח, ואח"כ מברך המוהל "אשר קידשנו במצוותיו וציונו על המילה", ואחריו מברך אבי הבן "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו" ו"שהחינו". ויש נוהגים שלא לברך "שהחיינו".

כז. מיד כשיגמור המוהל ברכת "על המילה" ימול, ולא ישהה בין הברכה למילה. ויש נוהגים למול אחרי שהאב מסיים לברך ברכת "להכניסו".

כח. אחר המילה מוזגים כוס יין ומכבדים לאחד מן הקהל לברך הברכות.

כט. המברך מברך ברכת "בורא פרי הגפן", ואח"כ ברכת "בורא עצי בשמים" על הדס ואם אין הדס מברך על מין אחר (ולמנהג האשכנזים אין מברכים ברכה זו) ואח"כ ברכת "אשר קדש".

ל. אחרי הברכות אומרים תפילה לשלום הילד ונותנים לו שם, וכשמגיעים ל"בדמיך חיי" נותנים מעט יין בפי התינוק.

לא. בסיום הברית אומרים "שיר המעלות אשרי כל ירא ה'" וגו' (ולמנהג האשכנזים אומרים "עלינו לשבח").

לב. כשיש שני תינוקות, יש לשאול שאלת חכם כיצד לנהוג.


סעודת הברית
לג. לאחר הברית נוהגים לעשות סעודה והיא סעודת מצווה. ונוהגים לעשותה במניין.


לד. לכתחילה יש לעשות הסעודה ביום המילה, ואם אי אפשר יעשנה בלילה. בערב שבת ויום טוב צריך לכתחילה להתחיל הסעודה לפני שעה עשירית.

לה. יש נוהגים לעשות סעודה ביום שלישי למילה.


מילה בשבת וחג
לו. מילה בזמנה דוחה שבת, דהיינו אם נולד התינוק בשבת ולפי מצב בריאותו אפשר למולו ביום השמיני, מלין אותו בשבת. וכן הדין בחג.


לז. מילה שלא בזמנה אינה דוחה שבת, דהיינו אם לא מלו את התינוק ביום השמיני, אין למולו בשבת ולא בחג.

לח. אין מילה בזמנה דוחה שבת אלא א"כ נולד כשכבר היה בודאי שבת, אבל אם נולד בין השמשות, דהיינו בין שקיעת החמה לצאת הכוכבים אין למולו בשבת אלא ביום ראשון. לפיכך אם מתרחשת הלידה ביום שישי לפנות ערב, יש לבדוק ע"פ שעון מדוייק מתי בדיוק היתה הלידה, ולהתיעץ עם רב או מוהל מומחה אימתי לעשות הברית.

לט. תינוק שנולד בניתוח קיסרי אין מילתו דוחה שבת.

מ. אין מילה דוחה שבת אלא רק מלאכות עיקר המילה, אבל מכשירי המילה הצריכים לפני המילה ואחריה, אם הם דברים שאפשר להכינם מערב שבת צריך להכינם מערב שבת, ואם לא הכינם אינם דוחים את השבת ותדחה המילה לאחר השבת.

מא. מן הראוי להתיעץ עם רב מומחה בכל הנוגע לעריכת ברית מילה בשבת ובחג, כדי שלא להכשל באיסור חילול שבת וחג.

 

 

 ידיעון

שמות החודש
מרחשון - משום שבחודש זה אין חגים, וכן משום שהיה בו המבול. ’מר‘ פירושו גם טיפה (”הן גויים כמר מדלי“) וגם אחד מכלי החפירה נקרא ’מר‘ שבחודש זה יורדות טיפות הגשם הראשונות, ומתחילה עונת החרישה בשדה.
בול - שם זה מוזכר במלכים א‘ פרק ו‘, וטעמו: א. מלשון מבול ב. מלשון יבול: שבחודש זה מתחילה הזריעה והחרישה.

מזלו
מזל החודש הוא עקרב, והוא מרמז שהעולם צמא למים כמו שהעקרב צמא לו.


יום פטירת רחל אמנו
י“א במרחשון הוא יום פטירת רחל אמנו ע“ה, שמקום קבורתה בבית לחם, והוא מקום תפילה אליו נוהרים המוני בית ישראל להשתטח שם, להתפלל ולעורר זכותה על הכלל ועל הפרט.
זכותה תגן עלינו

 

 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד
יד לאחים – לא מוותרים על אף יהודי - טל: 03-6154100